החל מראשית המאה ה-19 נשמעו באנגליה קולות הקוראים להקמת ארגון מוסדר שיעסוק בחקר ארץ הקודש.

נסיון ראשון להיענות לקריאות אלה נעשה בשנת 1804, עם הקמת ארגון בשם "החברה לחקר פלסטין" (Palestine Exploration Society), הארגון עסק מעט בהוצאות מחודשות של ספרי מסעות שנכתבו על ידי נוסעים קודם להקמת החברה, אולם מסע החקר היחיד שיצא מטעם החברה נכשל, כאשר החוקרים, ששמעו על הסכנות האורבות בארץ פלסטין העות'ומאנית לנתינים זרים, הפנו עורף בעודם במלטה וחזרו לארץ מוצאם מבלי שכף רגלם דרכה בארץ ישראל.

ב-12 במאי 1865 התכנסה קבוצה של אנשי האקדמיה והכנסייה בחדר "ירושלים" שבמנזר וסטמינסטר, ובו הוחלט להקים את הקרן לחקר פלסטין (Palestine Exploration Fund). מושב היסוד התקיים ב-22 ביוני של אותה שנה, והוכרזו מטרות הקרן: חקירת פלסטין מבחינה היסטורית, ארכאולוגית, אנתרופולוגית, טופוגרפית, גאולוגית, וכן מבחינת מדעי הטבע - החי, הצומח והמטאורולוגיה של הארץ.

ההיסטוריה של הקרן לחקר פלסטין מאז 1865 ועד תחילת מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 היא מעניינת, כיוון שהיא קשורה לבעיות רבות שאנחנו פוגשים היום באזור. בספרו המדוייק והמפורט של ג’ון מוסקרוב, הוא חושף איך האנגלים בתקופה הוויקטוריאנית שייכו אליהם בצורה רוחנית את המקום הזה המתואר בספרי הקודש. לאחר מכן, מוסקרוב מתאר כיצד הזיהוי הרוחני הזה עם פלסטין התפתח למדיניות ממשלתית בריטית שלפיה פלסטין הפכה לחלק מהאיפריה הבריטית.




להורדת הקובץ