וג'יה עטא אללה

1196518823
עִסְלִין

נולדתי בתוך אוהל. מאות אוהלים דומים לו הועמדו על מורד הר. מההר לא ראו כלום מלבד סלעים אפורים והמון אוהלים. זה נראה כמו פלישה.

החורף של 1956 היה חורף קשה במיוחד. דיירי האוהלים נאלצו להכריז על מצב חירום ליותר משבועיים. הרוחות והגשמים והשלגים של אותו חורף עקרו אוהלים רבים.

אירוע הלידה שלי והחורף דחפו את אבי למסע חיפוש אחרי מקום אחר, מקום בטוח. זה היה בסוף חודש אוקטובר של אותה שנה. עברנו לכפר קרוב שמו ג'בע.

שמעתי מאבי רבות אודות עזיבתו את כפרו עסלין, אחרי ירושלים. שמעתי על הדרך הארוכה שתעה בה הוא ואלפי פליטים נוספים עד שהשתקע במחנה הפליטים קלנדיה.

אבי לא הטיב לעשות דבר מלבד עיבוד אדמה וגידול צאן. כאשר התעורר פתאום מהטראומה, מצא את עצמו נטול כל. חיפש עבודה, כל עבודה כדי לחיות ממנה. נהיה פועל בריצוף כבישים. ריצף את הרחובות החדשים. האדמה הבתולה סביב אוהלו שבמחנה הפכה למקום מגורים בתוך סמטאות של בוץ.

מה שראו עיניי ומה ששמעו אוזניי עד גיל 15 לא הכשירו אותי להכיר את זהותי החדשה, פליט במחנה. למרות שהחיים במחנה משתקפים בדרך בה מנוהלים חיי. למרות שאני מודע בהחלט להיותי "עסליני". כך גם קוראים לי.
כאשר ביקרתי בעסלין בפעם הראשונה בשנת 1975 עיקלתי כמה גדול היה השוד. הבנתי שהזמירות שאבי פלט בשבח חיי הנעם של אז והשירים על יופים של הכפר ושל האדמה לא היו הגזמות. הרגשתי שהאויר של יאפא הנושב מהים שובה את לבי. הבנתי שהתפוזים של יאפא היו טעים אפילו יותר מהתפוזים שאכלתי ביריחו.
כמה אהבתי את הים. זאת הייתה פעם ראשונה שראיתי ים. לא הפסקתי לחלום עליו בלילות. במחנה ישנתי על מזרון על הרצפה. הרגשתי בחלום שאני צף על פני המים לאורך כל שעות השינה. 

ים יקר שלי, אין אפשרות לבקרך שוב, אפילו אם אבקש אישור להגיע אליך ואחכה שעות ארוכות בפתחם של בנייני השלטון הצבאי הם לא יתנו לחזור על החויה שהיתה לי אתך לפני 32 שנים.

אבל אני חבר נאמן. המשכתי לשאול עליך. גיליתי שאורכך בפלסטין הוא 450 קילומטר. זה לא השתנה.

----------------------------------------

וג'יה עטא אללה
פליט מעסלין [אשתאול] – מחוז ירושלים
כיום גר במחנה הפליטים קלנדיה ליד ראם-אללה
למד בימוי קולנועי וטלויזיוני
מתנדב מאז 1994 כמזכיר איחוד "מרכזי הנוער לצעירים במחנות הפליטים".