זוכרות - סיור בחֻ'בּיזה

סיור בחֻ'בּיזה - דיווח לסיור הגיעו גם משפחות שלמות, סבים וסבתאות, אמהות ואבות, נכדים ונכדות. שלושה דורות באו יחד ללמוד על הכפר, להזדהות עם הפליטים ולאחל לשיבתם לחביזה.

21/05/2011

לצפיה בסרטון ערוך מהסיור, היכנס/י כאן

ביום שבת 21.5.2011 כ- 120 אנשים השתתפו בסיור שקיימה זוכרות בכפר הפלסטיני ההרוס חביזה. הסיור אורגן בשיתוף ועד העקורים ורוב המשתתפים/ות הגיעו מהעיר אם אלפחם, שם גרות כמה משפחות מחביזה, במרחק של 15 דקות נסיעה מכפרן המקורי. הן כמובן מנועות מאז 1948, על פי החלטת ממשלת ישראל, מלשוב לכפר ולאדמות שלהן. בסיור היו גם ישראלים, חלקם תושבי אזור אלרוחא (רמות מנשה), שם עמד גם הכפר ח'ביזה, והיו לו יחסים טובים עם קיבוץ גלעד/אבן יצחק, השכן הסמוך שהוקם בשנת 1945.

הפליט פיסל סליט, שנולד בח'ביזה בשנת 1940 וגר כיום באם אלפחם, הדריך את הסיור וסיפר מזכרונותיו על החיים בכפרו לפני הנכבה, על הימים האחרונים שלו ושל משפחתו בכפר, על הירי לכיוון חביזה והכפרים האחרים באזור ועל מסע הפליטות שלו.
לרגל הסיור, זוכרות הוציאה את החוברת "זוכרות את ח'ביזה" שכוללת מידע על הכפר, מפות ואת עדותו של פיסל סליט במלואה. החוברת חולקה במהלך הסיור לכל המשתתפים/ות. זוכרות הכינה גם שלטים להחייאת זכרו של הכפר והוצבו בשטח.

בכניסה לכפר, המוקף גדר תיל, העמידו תושבי הכפר את השלט הנושא את שם הכפר "חביזה" עם חץ המכוון למיקום הכפר שאין לו היום שום זכר במקום. התקדמנו לכיוון הכפר שבקצהו המזרחי קיים בית קברות גדול. שם תלינו שלט לסימון הכניסה לבית הקברות של ח'ביזה שגם הוא קפא מאז הקמת מדינת ישראל. כל בתי הכפר הרוסים לחלוטין וערימות האבנים שלהם פזורות בין שיחי פרא ושדה קוצים שכבשוהו. פיסל סליט עמד על הריסות הבית הראשון מצד בית הקברות וסיפר על געגועיו לכפר ילדותו, ומאידך על כאבו נוכח מראות ההרס והחרבן של הכפר שהיו בו עד לפני 63 שנים כ- 70 בתים, 340 תושבים ולהם כ-5 אלפים דונם אדמה ועדרי צאן ובקר.

לסיור הגיעו גם משפחות שלמות, סבים וסבתאות, אמהות ואבות, נכדים ונכדות. שלושה דורות באו יחד ללמוד על הכפר, להזדהות עם הפליטים ולאחל לשיבתם לחביזה. בנוסף לכאב ולמחאה, היתה באויר תחושה של חגיגיות וגאווה על קיום הפעילות. המשפחות פתחו שלחן, סידרו כסאות וכיבדו את כל משתתפי/ות הסיור בארוחת צהריים, מג'דרה, סלט ולבן.