זוכרות - סיור באלבִּרְוה

סיור באלבִּרְוה - דיווח כל מבני אלברוה נהרסו מלבד מבנה בית הספר, שקיים עד היום בתוך המושב אחיהוד, נעול ומוזנח. כל 300 הבתים, המסגד והכנסייה "נעלמו, כאילו בלעה אותם האדמה".

02/07/2011

ביום שבת 2.7.2011 קיימה זוכרות סיור פתוח לקהל בכפר אלברוה שבגליל. בסיור השתתפו יותר ממאה אנשים, ישראלים, בינלאומיים ופלסטינים, רובם פליטי הכפר הגרים כיום בכפר אלג'דידה הסמוך. אלברוה שהיה כפר גדול ב 1948, גרו בו אז כ 1700 בני אדם, הוא כפר הולדתו של המשורר הפלסטיני הידוע מחמוד דרויש.

הסיור התחליל במתחם פארק התעשיה בר-לב, אשר נבנה על אדמת פליטי הכפר, וממוקם בקצהו הצפוני מזרחי של אלברוה. הכניסה הראשית של הכפר היתה מכיוון מערב, כיום היא הכניסה הראשית של מושב אחיהוד, אשר נבנה בשטח הכפר, מושב דתי שסוגר בשבתות את הכניסה שלו, ושל אלברוה ההרוס, על ידי שער חשמלי.

המסלול מפארק התעשיה עד בית הקברות של אלברוה עבר בשטח שנקרא אלמראח בפי תושבי אלברוה הפלסטינים, שטח מישורי פתוח, ששימש לפני 1948 שטח מרעה לעדרי התושבים. גם היום שטח זה משמש מרעה לבקר המתיישבים היהודים החדשים במושב אחיהוד שהוקם בשנת 1950. גם קיבוץ יסעור הוקם על אדמת פליטי הכפר בשנת 1949.

כל מבני אלברוה נהרסו מלבד מבנה בית הספר, שקיים עד היום בתוך המושב, נעול ומוזנח. כל בתי הכפר, כ 300 בתים, המסגד והכנסייה "נעלמו, כאילו בלעה אותם האדמה". פליטי הכפר שנשארו בתוך גבולות מדינת ישראל, הצליחו לאחר מאבק משפטי, לקבל אישור לגדר את שני בתי הקברות המרכזיים של הכפר, המוסלמי והנוצרי, ולתחזק אותם.

פליטי הכפר סיפרו בסיור על החיים לפני גירושם מכפרם בקיץ 1948. אבו פהים הזמין את המשתתפים/ות לביתו ההרוס, תיאר את הבית והציג את המפתח בו נעל את הדלת הראשית בפעם האחרונה לפני 63 שנים. אבו פהים, אם ע'אזי, אבו ע'סאן, ושאר פליטי הכפר, גם מחמד כיאל ושאר הדוברים מהדור השני של הפליטים הדגישו, תוך כדי ההסברים והסיפורים שלהם, את רצונם לשוב ולגור על אדמתם.

במהלך הסיור שנמשך שעתיים וחצי, השאירו המסיירים במקום שלטים המזכירים שכאן עמד אלבּרוה, ובמרכזו היו כנסיה, מסגד, תרבות פלסטינית, חקלאות ובתים שאינם.