כמאה איש/ה השתתפו בסיור שארגנה זוכרות בשבת 25/4/2009 לכפר ההרוס אלסֻמַירִיַה. בסיור סיפרו פליטי הכפר, רושדיה אליוסף, אבו ג'מיל ואבו עאמר, על החיים בו לפני הנכבה ועל הגירוש. הם חיו בכפר יחד עם כ-880 איש/ה עד שקמה מדינת ישראל. ב-14 במאי 1948 החריבו הישראלים את אלסמיריה. מאז, כמו מאות כפרים אחרים, הוא נותר ריק ברובו, אך לפליטיו לא נותנים לשוב. בניין המועצה האזורית מטה אשר יושב על הריסות אחד מבתי הכפר.
חווה קלר היתה בגרעין שהקים את קיבוץ סער וראתה את בתי אלסמיריה הריקים לאחר שנכבש. היא השתתפה בסיור וסיפרה ש"בתמימותי חשבתי שבקרוב ישובו הפליטים לבתיהם". יום אחד, כששבה מהעבודה במושב רגבה, ראתה שכל בתי הכפר, מלבד המסגד, נהרסו. "זה היום בו גמרתי עם הציונות" אמרה. "הבנתי שאין לישראל כוונה לחיות בשלום עם הפלסטינים אלא לגרש אותם מהארץ".
בסיור הוצבו שלטים המציינים את הכפר, המסגד, בית הקברות והכביש ממנו לביירות. חולקה חוברת שהוכנה במיוחד לסיור זה.
Sumeriyya Tour 2009 Chava
Sumeriyya Tour 2009 beirut road
Sumeriyya Tour 2009 mosque
Sumeriyya Tour 2009 testimony
Sumeriyya Tour 2009 refugees
Sumeriyya Tour 2009 kushan
Sumeriyya Tour 2009 cemetary
Sumeriyya Tour 2009 booklet
