מעל פסגת הגבעה נשקף נוף של חבל ארץ רחב ידיים ומדהים ביופיו. גבעות רכות מסביבנו, טבע צח, מקום נטול תושבים כמעט, שקט ושלווה באוויר. שקיעת השמש ועליית הירח המלא רק הוסיפו נעימוּת לאווירה הפסטורלית.

חלק מהאנשים טועמים מהסברס העסיסי של ח'רבת אם ברג' שקטפו במו ידיהם זה עתה. אם כי הקול שיוצא מהרמקול מקלקל את העונג של הרגע. הוא מזכיר לאנשים שנקודת התצפית - כך כתוב על השלט של רשות העתיקות - שעומדים עליה היא הריסות של בית פלסטיני שעמד כאן וחיו בו אנשים עד סוף אוקטובר 1948. הקול ביקש להוריד מבט כדי לראות מתחת לרגלינו, בלב חלקת הארץ הקסומה הזאת, את סימני הרס התרבות הערבית ואת עוצמת הנזק של הנכּבה בת הששים שגרמה הציונות לעם הפלסטיני.

כשעה לפני כן, באמצע העלייה לגבעה, עברנו ליד החפירות הטריות שמבצעים אנשי רשות העתיקות במקום. הם חשפו מערות קבורה מימי הרומאים ומחילות מסתור של היהודים במרדם נגדם לפני יותר מאלפיים שנה. הארכיאולוג שהצטרף אלינו הסביר שאנשי רשות העתיקות מקשרים את המקום הזה עם כפר ביש היהודי הקדום. הוא בעצמו לא בטוח שזה נכון. הקול היוצא מהרמקול משבש את ההתלהבות מהעתיקות המרשימות מתחת לאדמה ומבקש מהאנשים להרים מבט כדי לראות, כמה מטרים מעל לראשים שלהם, את הריסות הבתים של הפלסטינים של ח'רבת אם ברג' שבשנת 1948 גירש אותם הצבא הישראלי החדש מאדמתם לכיוון חברון.

ח'רבת אם ברג' היה במרכז מחוז חברון לפני הקמת מדינת ישראל. הוא ועוד 15 כפרים מהמחוז נכבשו ב- 1948 ונהרסו כולם כמעט כליל כדי למנוע אפשרות שיבת תושביהם. האזור טוהר לחלוטין מתושביו הפלסטינים על ידי הגדוד הרביעי של חטיבת הראל שנשלח לגרש את הפליטים המתחבאים באזור. אכן, מהתצפית שעל הבית ההרוס ראינו אזור ריק מאדם.

70 המשתתפים והמשתתפות בסיור קיבלו הסבר על אורח החיים שהתנהלו בכפר הקטן לפני הנכּבה ועל תהליך העלמתו מהשטח ומהתודעה. רשות העתיקות שמטפחת את האזור, מכשירה אותו לתיירות, סוללת דרכים אליו, משלטת את האזור ומציאה דפי מידע אינה מספקת שום מידע על הכפר הפלסטיני שסימני חייו ופעולות השמדתו ניכרים היטב בשטח. כך לדוגמה, רשות העתיקות חושפת קברים קדומים מאוד, תוחמת ומסמנת אותם, מספרת עליהם ומעלה אותם לתודעת הציבור כאשר לידם עשרות קברים פלסטינים מוזנחים ומושכחים, נעלמים מהנוף ומהתודעה בהדרגה וב"אופן טבעי".

אנחנו השארנו לתיירים הישראלים שיבואו אחרינו שלט המראה את בית הקברות הפלסטיני. הצבנו גם שלטים עם שמו של הכפר ח'רבת אם ברג' שהיום נקרא בשפה הישראלית חורבת בורגין. הלכנו בין קירות הבתים הפלסטיניים העומדים למחצה כאנדרטה לנכּבה, ירדנו מהגבעה בין עצי הכפר ומערות הקדומים וסיימנו במורד הגבעה ליד הבאר המרכזית של הכפר "באר הארוּן".

לעומת הפוליטיקה של ההשכחה וההסתרה שנוקט הממסד הישראלי כלפי הזהות הפלסטינית, אנחנו הפקנו לקורא הישראלי את החוברת "זוכרות את אם ברג'", שחילקנו במהלך הסיור, ובה מידע חיוני על התקופה שלפני הנכּבה של הכפר.