זוכרות - סיור באלמנשיה / יאפא

סיור באלמנשיה / יאפא - דיווח

24/04/2010

כמאה איש השתתפו בסיור שארגנה "זוכרות" בשבת 24 לאפריל 2010, בשכונת מנשיה ההרוסה ביאפא (יפו), היום חוף תל אביב. תושבי אלמנשיה הגיעו לסיור, השתתפו בו והובילו את הקבוצה הגדולה, אך הפעם לא בין הריסות הבתים, אלא מעל "דיונות" פארק צ'רלס קלור שכיסו את הריסות השכונה על שפת הים.
הסיור התחיל בשכונת אלרשיד ההרוסה, שהייתה עד 1948 חיץ בין יאפא לאלמנשיה. אחד משרידי השכונה הבודדים עבר "שחזור ושימור" ובשנת 1983 הפך למוזיאון האצ"ל על שם עמיחי גידי (קצין מבצעים של האצ"ל), לזכר כובשי השכונה.
אבו אלסעיד, עקור ממנשיה שגר כיום בשכונת עג'מי ביאפא, דיבר בהתרגשות על זיכרונותיו מהשכונה. "אני יליד שכונת מנשיה" , אמר אבו אלסעיד, "למדתי בשכונה וכשגדלתי פתחנו אני ואחי אטליז בשוק הכרמל ועבדנו שם. מנשיה הייתה שכונה משגשגת, חיה ומפותחת, ובתוכה היו הרבה עסקים ושווקים. השכונה חיה ביום ובלילה... היתה שכונה ללא הפסקה".

משכונת אלרשיד, המשכנו על קו החוף לכיוון צפון. עצרנו באמצע הפארק, מוקפים בהרבה אנשים, יהודים וערבים, שבאו לבלות ולטייל על שפת הים. שם הצבנו את השלט "רחוב חסן בק", שמתחיל מאמצע הפראק ועד למסגד חסן בק.
שמענו את סיפורה של אפתח'אר תורכּ מפי בנה שריף תורכּ. אפתח'אר חולה מאוד ולא יכלה להגיע לסיור, אך דאגה שלוח את שני בניה שריף ורפעת כדי לספר את סיפורה המרגש והעצוב.
שריף סיפר לנו על הנכסים והבתים שהיו בבעלות משפחת אמו עד שגורשו ממנשיה. הוא סיפר לנו איך אמו גורשה 6 פעמים ממנשיה בזמן המלחמה ואיך ניצלה יחד עם משפחתה והצליחה להגיע לשכונת עג'מי ביאפא.

מרחוב חסן בק, המשכנו צפונה ועצרנו ממול למה שהיתה עד הנכבה גבעת בידס, עליה בנוי כיום בית המלון דן פנורמה. מג'דולין בידס סיפרה על משפחתה שבנתה בית גדול על הגבעה ולכן כונה ארמון. שני הוריה נולדו וגרו עד 1948 בכפר שייח' מוונס (כיום אוניברסיטת תל אביב) ולאחר מכן עברו לגור בשכונת אלמנשיה. משם הם גורשו לאליד (לוד) ונשארו שם עד סוף חייהם.

אעתדאל אלקאסם, דור שני לנכבה, וגרה בלוד, הגיעה לסיור יחד עם חברותיה וסיפרה בהתרגשות את סיפורה של אמה שגורשה מהשכונה ועד היום מתקשה לחזור לשכונה ולראות את ההרס שלה.

המשכנו צפונה, עברנו את מסגד חסן בק, עד לתחנת האוטובוסים של דן ממול לגן הכובשים. שם הראה לנו אבו אלסעיד היכן היה ביתו. הצבנו שלט שמציין "ביתו של סאלח מסרי" (אבו אלסעיד). בבית שעמד שם הוא נולד בשנת 1927 וגורש ממנו יחד עם אמו ואחיו ויחד עם כ-15 אלף תושבי השכונה ב-1948. "כאן היה ביתי" סיפר אבו אלסעיד, "איפה שתחנת האוטובוסים של דן סמוך למסגד חסן בק. אחרי שגורשנו מהבית, הלכנו אני ומשפחתי לכיוון יאפא. אחרי כ- 50 מטר הבטנו לאחור וראינו את ביתנו עולה באש". הוא הצביע לכיוון בית מלון הילטון וסיפר שאביו קבור בבית הקברות שעליו נבנה את בית המלון.

רפעת תורכ, בנה של אפתח'אר סיפר לנו על המשכיות הנכבה של משפחתו, אשר התחילה ב-1948 וממשיכה היום בצווי ההריסה שקיבלה אמו מהעירייה, הדורש מהם לפנות כמה חדרים מהבית בטענה שהם נבנו בצורה "בלתי חוקית". רפעת הדגיש כי הם לא היחידים שקיבלו את הצו הזה. יש בעג'מי מאות משפחות תחת איום צווי הריסה של בתיהם. חלק גדול מהם הם עקורים ופליטים משנת 1948.
משתתפי הסיור קיבלו את החוברת "זוכרות את אלמנשיה- יאפא" שהופקה לרגל הסיור. הפליטים קיבלו חוברות רבות כדי לשלוח לפליטי אלמנשיה שהוגלו מחוץ לארצם וחיים כיום בירדן, סעודיה, עזה ובמקומות נוספים בעולם. מעט פליטים הפכו לעקורים פנימיים וגרים כיום בשכות אלגע'מי ביאפא, בלוד, רמלה ונצרת, אך הם מנועים מלשוב אל שכונתם ולקבל בחזרה את רכושם.