הם צעירות וצעירים פלסטינים אזרחי המדינה, הנפגשים כבר שלוש שנים, מדמיינים ומתכננים את השיבה לכפריהם שנמחקו. במסגרת פרויקט "עודנא" - שבנו בעברית, שמטרתו להגביר את מודעות הדור הצעיר לנכבה וליצור מודלים אפשריים של שיבה, עברו צאצאי העקורים מאיקרית להתגורר בכנסייה שבכפר, שהיא המבנה היחיד שהצבא הותיר על כנו עם גירוש התושבים ב48. קבוצת איקרית הם חלוצי הדרך לשיבה בפועל, והם מדגימים איך ניתן יהיה לממש את השיבה

שפה: עברית עם כתוביות בעברית ותרגום לאנגלית 

צילום: אהוד שם טוב
עריכה: דמיטרי וייסברג
כתב/ת: חנה בן משה
בימוי: חנה בן משה
הכתבה הופקה על-ידי: הטלוויזיה החברתית

--------------

פרויקט עֻדנא (שבנו) הוא פרויקט פוליטי-חינוכי לקידום חשיבה על משמועותה של השיבה בפועל של הפליטים הפלסטיניים לעריהם\כפריהם ואדמותיהם. הפרויקט מתקיים בשיתוף בין עמותת זוכרות, עמותת בלדנא, האגודה הערבית לזכויות האדם וועד העקורים הפנימיים.

במהלך השנה (2015) עבדו 9 קבוצות שונות של צעירים פלסטיניים מתוך מדינת ישראל על גיבוש רעיונות ליישום השיבה שלהם לכפריהם שמדינת ישראל גירשה את תושביהם, הרסה את בתיהם ומנעה מהם לשוב. בחלק מהמקומות נבנו יישובים יהודיים, חלקם עדיין ריקים בתוך פארקים או חורשות.

תשעת המקומות ההרוסים הם: ספוריה (ציפורי), אלברוה (אחיהוד), אלמג'ידל (מגדל העמק), מיעאר (יעד), אקרת (גרנות הגליל), אלע'אבסיה (נתיב השירה), אללג'ון (קיבוץ מגידו), מג'דל עסקלאן (אשקלון) ומעלול (כפר החורש). בתמונה ניתן לראות את המודל של כפר אלברוה אחרי השיבה. צעירי\ות אלברוה רוצים לבנות את כפרם ההרוס כפי שהיה לפני הנכבה ולהרחיב אותו בבניה מודרנית. לא מוותרים על הזיכרון ובונים את העתיד.
בלי.