בַּרִיָּה

מידע

מחוז: אלרַּמְלָה

מספר תושבים 1948: 590

תאריך כיבוש: 1948-06-10 00:00:00

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: עזריה

רקע:

הכפר שכן באזור מוגבה, 5.5 ק"מ מדרום-מזרח לרמלה, והשקיף למרחק דרומה ומערבה. ואדי אל-בריה [נחל עזריה] עבר בקצהו המזרחי של הכפר. בסוף המאה ה-19 תואר אל-בריה ככפרון קטן שבתיו בנויים מלבני בוץ וקש, מוקף אדמה מעובדת. ב-1931 נמנו בכפר 388 תושבים שהתגוררו ב-86 בתים, ואילו ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-510, רובם מוסלמים. תבנית הכפר היתה מלבנית. בוסתנים ושדות חסמו גידול של הכפר לכיוון צפון, וואדי אל-בריה חסם את גידולו מזרחה. בכפר היו מסגד ובית ספר יסודי לבנים, בו למדו 48 תלמידים ולימד מורה אחד בעת הווסדו ב-1943. הכפריים השתמשו במי גשם שנאגרו בבורות, ובמקורות המים של הכפרים השכנים לאספקת מי השתייה שלהם. באמצע שנות ה-1940 השתרעו אדמות הכפר על 2,831 דונם. הכפר היה מהראשונים שעסקו בגידול דבורים, וכלכלתו התבססה בעיקר על ענף זה, ועל חקלאות בעל. הגידולים כללו דגנים, מלונים וירקות. חלק מהכפריים עבדו גם בגידול בעלי חיים, וחלקם עבדו בערים סמוכות.

ההיסטריון הישראלי בני מוריס מצביע על כך שאל-בריה הותקף והתרוקן בין 10-13 ביוני 1948. זה ארע כפי הנראה במבצע דני, אך 'תולדות מלחמת הקוממיות' גורס שהכפר כבר היה בידיים ישראליות בתחילת המבצע, ב-9-10 ביולי. לפי תכנית המבצע, הכפר יועד להוות בסיס יציאה ליחידה ישראלית שתכתר את לוד ורמלה. בנסיבות אלה, יתכן שהכפר נכבש במהלך מבצע ברק, בו נערכה מתקפה באזור רמלה במאי. מוריס מוסר שראש הממשלה בן גוריון פנה לממשלה בבקשה להרוס את הכפר באמצע ספטמבר. באותו חודש דווח שליד הכפר הוקם יישוב בשם "בריה ב'", אשר יושב במהגרים יהודים. ב-21 בספטמבר נטשו מתיישבים אלה את האתר לטובת העיר.

מושב עזריה (1949) ובית חשמונאי (1972) קמו על אדמות הכפר. אתר הכפר יושר ברובו, מלבד בית אבן אחד ושברי קירות של שני בתי בטון, עם קורות ברזל בולטות מהם.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 361-362

מידע ממקורות נוספים:

לפי מוריס, משה ארם, חבר הוועדה המדינית של מפ"ם ועוזר לשר לענייני מיעוטים, ניסה להציל את הכפר וכמה כפרים שכנים מהרס, אך ללא הועיל (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, עמ' 228).
לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 592 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 34).
 

תמונות

סרטונים

חוברות

אחר