דִמְרָה

מידע

מחוז: ע'זה

מספר תושבים 1948: 600

תאריך כיבוש: 01/11/1948

יחידה כובשת: חטיבות גבעתי & הנגב & יפתח

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין

רקע:

הכפר שכן 12 ק"מ מצפון-מזרח לעזה, באתר שהתאפיין בקרקע חומה-אדומה. בכפר נמצאו יסודות בניינים, בית קברות ועמודים. מהריסות מהתקופה הצלבנית עולה שהמקום היה מיושב כבר במאה ה-12. אל-קלקשנדי, חוקר ערבי שנפטר בשנת 1418, כתב שדִמרה היה ביתם של בני השבט הערבי בַּנִי ג'אבּר. ב-1931 נמנו בכפר 324 תושבים שהתגוררו ב-100 בתים. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-520, כולם מוסלמים, ואדמותיו השתרעו על 8,492 דונם. ב-1946 נפתח בכפר בית ספר ובו 47 תלמידים. התושבים גידלו הדרים, בננות ודגנים על אדמות שאוימו בידי תנודת חולות הים. הגידולים הושקו במי בארות מחוץ לכפר, שנחפרו בעיקר בתחתית ואדיות שזרמו לואדי אל-חסי [נחל שקמה].

ב-16 בפברואר 1948 דיווח העיתון הפלסטיני 'פִלַסטין' על שיירה יהודית שנסעה דרך דִמרה וירתה לעבר תושבים, אשר השיבו אש. ב-31 במאי גורשו לדִמרה תושבי הכפר הסמוך הוּג', ולפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס לא הורשו לחזור לכפרם. מועד כיבושו המדויק של דִמרה אינו ידוע, אך ככל הנראה הוא נכבש באוקטובר-נובמבר 1948, בשלבים האחרונים של מבצע יואב, אשר נועד לקשר את הכוחות הישראליים בנגב עם אלה שבאזור רמלה, ופעלו בו יחידות מחטיבות גבעתי, הנגב ויפתח. יתכן שהכפר נכבש ב-28 באוקטובר, עם נסיגת כוחות מצריים לאורך כביש החוף, או ב-4-5 בנובמבר, בעקבות כיבוש אל-מָגְ'דָל.

[קיבוץ] ארז נוסד ב-1949 על חלק מאתר-הכפר. רוב האתר מגודר ומשמש למרעה. אגן מים מתפורר מאבן, עיי חורבות מבטון ובאר נטושה הם כל שנותר מהכפר. גלי אבנים נוספים מצויים בחלקים המיוערים של האתר, ליד בית הקברות היהודי. כמה שיחי צבר אשר שימשו כגדרות, כמו גם עשבי בר וקוצים, גדלים על האדמות הסמוכות.

 

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 93-94

מידע ממקורות נוספים:

לפי מוריס הופגז הכפר מהאויר ב-15-16 באוקטובר בתחילת מבצע יואב (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 292).
לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 603 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 44).

תמונות

סרטונים

חוברות

אחר