מידע

מחוז: עַכָּא (עכּו)

מספר תושבים 1948: 1320

תאריך כיבוש: 30/10/1948

יחידה כובשת: כרמלי & עודד & גולני

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: נטועה, מתת, אבירים

רקע:

הכפר שכן על גבעה סלעית במרכז הגליל המערבי העליון, בגובה 675 מטרים מעל פני הים, כחמישה ק"מ מדרום לגבול לבנון. החלק הראשון של שם הכפר פירושו מנזר, ואפשר שבעבר היו בכפר מנזר ואוכלוסייה נוצרית. ב-1596 חיו בכפר 132 נפש, ובסוף המאה ה-19 עמדה אוכלוסייתו על כ-200 תושבים. ב-1931 גרו בכפר 865 תושבים בבתים מלבני-בוץ וקש ובכמה בתי-אבן חדשים יותר. ב-1945 נמנו בכפרים דיר אל-קאסי, אל מנצורה ופסוטה 1,420 מוסלמים ו-880 נוצרים, ואדמות הכפרים הללו השתרעו על 34,011 דונם. לפי תושבי הכפר, התגלו בו ממצאים מהתקופה הכנענית, הישראלית והרומית, אך רובם אבדו. בתקופת המנדט הוקם בדיר אל-קאסי בית-ספר יסודי. כמו כן היו בו שני מסגדים, שני מקדשים לזכר אנשי דת וזאוויה [מסגד סֿופי] של המסדר הסֿוּפי אל-שאד'ליה. אנשי המקום קיבלו את מי השתייה שלהם מבריכה גדולה בכפר ששימשה לאיסוף מי גשמים, וממעיינות בכפרים פסוטה ואל-מנסֿורה. העיסוק העיקרי של התושבים היה חקלאות, והם גידלו דגנים, קטניות וזיתים. חלק מהתושבים עבדו כעובדי מדינה בערים, ואחרים בבסיסי צבא בריטיים.

הכפר נכבש על-ידי כוחות ישראלים ב-30 באוקטובר 1948 במהלך מבצע חירם, שבוצע לקראת סוף המלחמה על-מנת לכבוש את שארית הגליל. במבצע השתתפו חטיבות כרמלי, גולני, עודד וחטיבה שבע, בפיקודו של משה כרמל. לפי 'תולדות מלחמת העצמאות', אחרי ההתקפה על תרשיחא יום קודם לכן, נסוגו חלק מהלוחמים במקום דרך דיר אל-קאסי לכיוון לבנון, בדרך שהיתה נתיב האספקה העיקרי של צבא השיחרור הערבי לגליל העליון. ההיסטוריון הישראלי בני מוריס מציין שהצעה שהועלתה בדצמבר 1948 ליישוב עולים בכפרים דיר אל-קאסי, אל-בסֿה ותרשיחא, נתקלה בהתנגדות מסיבות צבאיות מצד חוגים ישראלים מסויימים, שלא רצו ליישב במקום עולים חסרי אימון צבאי. החלטת הממשלה מינואר 1949 בנושא היתה לעודד עולים להתיישב בכפרי הגליל הנטושים. במאי באותה שנה יושב דיר אל-קאסי על-פי מוריס, שלא מזכיר את גורל תושבי הכפר.

[מושב] אלקוש נבנה ב-1949 על חלק מאתר הכפר. [מושב] נטועה (1966) והישובים מתת (1979) ואבירים (1980) נבנו על אדמות הכפר. מספר בתי-אבן של הכפר עדיין משמשים את תושבי אלקוש למגורים או לאחסון. בניין בית-הספר ניצב נטוש. עצי תאנה וזית ושיחי צבר גדלים באתר הכפר.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 12-13

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפרים דיר אל-קאסי, אל מנסֿורה ופסוטה 2,668 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 32)).
 

תמונות

אחר