מידע
מחוז: טולכרם
מספר תושבים 1948: 1550
תאריך כיבוש: 01/04/1948
יחידה כובשת: ההגנה
יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: גאולי תימן
יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין
רקע:
הכפר, על שני חלקיו, שכן במישור ממערב לכביש החוף [כביש 4 כיום], 16.5 ק"מ מצפון-מערב לטול כרם. שם הכפר נקרא על-שם שבט החרית'ה, שאנשיו התיישבו במקום החל מהמחצית הראשונה של המאה ה-16. שבט זה השתייך לשבט בַּני סונבוס שמוצאו מתימן. עד 1929 עיבדו תושבי-הכפר את אדמותיו כאריסים. בשנה זו רכשה קק"ל את אדמות-הכפר – למעלה מ-7,000 דונם - מבעליהן שביפו, ונקטה בצעדים לפינוי תושביו. בספטמבר 1930 הורה בית-המשפט לתושבים לעזוב, אך הם סירבו לעזוב את אדמתם ונאבקו נגד פינויים באמצעים שונים: הם עתרו מספר פעמים לבית המשפט, אך זה השיב פניהם ריקם ובדצמבר 1932 פסק בית המשפט העליון לטובת קק"ל. התושבים ניסו לסכל הקמת ישוב יהודי על האדמה, אך עד 1931 נטעו המתיישבים היהודים במקום 43,000 עצים, שכונו על-ידי הקק"ל "חיילים מגני המולדת". באותה שנה נמנו בכפר 1,112 תושבים ערבים שהתגוררו ב-255 בתים. הם פנו לרשויות המנדט, אשר הציעו ליישבם בחלק אחר של הארץ, הצעה לה התנגדו; הם מצאו מקלט זמני בכפרים אחרים, וחברו לתנועה הלאומית. בסופו של דבר, ביוני 1933, אלו מהם שנשארו באזור המחלוקת בו נטעה קק"ל עצים, גורשו, לאחר שקיבלו פיצויים מקק"ל על הגידולים שנטעו. לאחר הגירוש שבו התושבים לקצור את יבולם, באישור קק"ל. הפינוי גרם להתרופפות המבנה השבטי. חלק מבני-השבט נעשו עובדים עונתיים, חלק עבדו עבור הממשלה ואחרים עברו למקומות אחרים, אך רבים מהם נשארו באזור, ובנו 23 בתים חדשים עד 1935. לפי המפקד של 1994-45 עמד מספרם על 1,330, 850 בחלק הצפוני של הכפר ו-480 בדרומי. עד 1937 עיבדו מתיישבים יהודים קרוב ל-22,000 דונם באזור הכפר.
על-פי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, ההשפעה המשולבת של לוחמה פסיכולוגית והתקפה פיזית של הכפר בידי ההגנה הובילו לעזיבת תושביו ב-15 במארס 1948. הדבר בוצע בתיאום עם מבצעים נוספים בסוף 1947 ותחילת 1948 שנועדו לטהר את אזור החוף שמצפון לתל-אביב מתושביו הערבים. ב'ספר תולדות ההגנה', לעומת זאת, נטען שפינוי הכפר אורגן בידי המנהיגות הערבית. בסוף אפריל ותחילת מאי הרסה ההגנה את בתי הכפר וכפרים סמוכים בסיוע ישובים יהודים מקומיים.
[מושב] כפר הרואה נוסד על אדמות הכפר ב-1934, והישוב גאולי תימן נבנה עליהן ב-1947. משפחה אחת (אבו עיסא אל-חג'יבי) נותרה בחלק הצפוני של ואדי אל-חַוַארִת' אחרי 1948, וברשותה עשרה בתים, אשר מדרום להם שוכן גאולי תימן. בחלק הדרומי של הכפר נותרו ארבעה בתים; אחד מהם מאוכלס בידי משפחה ישראלית.
מקור:
Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 563-565
מידע ממקורות נוספים:
לפי אנציקלופדיה מפה אתר הכפר הוקם מושב גאולי תימן ב-1950 על מקומו של הכפר ואדי אל-חַוַארִת' בפאתי היישוב נמצאת שכונת אבו עיסא. מסגד הכפר, שנמצא על אדמות מושב אלישיב, הוחרב בשנת 2000 (אנציקלופדיה מפה, 2000, 2: 5).
תמונות
