מִסְכַּה

מידע

מחוז: טולכרם

מספר תושבים 1948: 1020

תאריך כיבוש: 20/04/1948

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: שדה ורבורג

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין

רקע:

הכפר שכן על גבעת-חול במישור-החוף, לאורך הגדה הצפונית של ואדי [נחל פולג], 15 ק"מ מדרום-מערב לטולכרם. קיימת סברה שהכפר נוסד על ידי צאצאי השבט הערבי מִסְכַּה אשר נדדו אל האזור לפני הכיבוש המוסלמי ובימיו הראשונים. הגיאוגרף הערבי יַאקוּת אל-חַמַוִי אשר נפטר בשנת 1228, הזכיר את מִסְכַּה בכתביו. בסוף המאה ה-19 חיו במִסְכַּה כ-300 תושבים; ב-1931 התגוררו בכפר 635 תושבים ב-123 בתים, וב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-880, מוסלמים כולם. אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 8,076 דונם, מהם 2,976 אשר נרכשו בידי יהודים. לכפר היתה צורה ריבועית והוא נחלק לארבע שכונות על ידי שני רחובות ראשיים שהצטלבו במרכזו. היו בו מסגד ובית-ספר יסודי. מקצת מהאדמות שסביב הכפר היו מיוערות בעבר, אך העצים נכרתו ובמקומם ניטעו עצי-פרי. באזור הכפר היו מקורות-מים רבים, בעיקר בארות, שאיפשרו גידול הדרים על שטחים נרחבים. תושבי הכפר גידלו גם בננות, ירקות ואבטיחים.

קציני ההגנה ציוו על תושבי-הכפר לעזוב אותו ב-15 לאפריל 1948, אך הללו התעלמו מהפקודה. ב-20-21 לאפריל תקפו יחידות של חטיבת אלכסנדרוני את הכפר וגירשו את תושביו. הדבר נעשה במסגרת מדיניות של ההגנה בדבר פינוי כל האוכלוסייה הערבית ממישור החוף בין תל-אביב לזכרון-יעקב בשבועות שלפני ה-15 למאי. כבר בתחילת יוני החלה קק"ל בהריסת הכפר, למרות התנגדות מה מצד מפ"ם. ב-16 ביוני כתב בן-גוריון ביומנו שהרס הכפר מתקדם. עם זאת, בן-גוריון נזהר מלתת לקק"ל אישור בכתב להרס מִסְכַּה וכפרים אחרים, כנראה על-מנת להמנע מהפרעות למעשי ההריסה.

[מושב] שדה ורבורג נוסד ב-1938 על אדמות שהיו שייכות בעבר לכפר. [מושב] משמרת הוקם ב-1946, סמוך לאתר הכפר מצפון-מערב, על אדמות-הכפר. [קיבוץ] רמת הכובש נבנה ב-1932 כקילומטר ממערב לאתר-הכפר, אך לא על אדמותיו. אתר הכפר מכוסה בפרדסים שבשוליהם גדלים שיחי-צבר. בניין בית-הספר בן שני החדרים עדיין עומד על תלו ומשמש כמגורים לשומרי המטעים. המסגד משמש כמחסן לחבילות חציר וכלים חקלאיים. ניתן להבחין בשברי מלט גדולים שנותרו מהמתחם שהקיף את באר-הכפר. על רוב האדמות שמסביב נטעו ישראלים עצי-הדר.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 558-559

מידע ממקורות נוספים:

לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, הכפר "נודע לשמצה" בכך שבמשך שבועות הטרידו אנשי המיליציה והכוחות הלא סדירים שלו את קיבוץ רמת הכובש וצלפו עליו (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 166).
לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 1,021 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 64)).
ביולי 2006 החריב מנהל מקרקעי ישראל את מבנה בית הספר של הכפר. כל אבני המבנה נלקחו, ובמקום נשתלו עצים.
 

סרטונים

גדר סביב מסכה: תערוכת אמנות מחאתית
זוכרות - הצורה הנשית של זיכרון
זוכרות את מיסכה

חוברות

זוכרות את מִסְכַּה 03/2009

אחר

פרסומים
גדר סביב מסכה: תערוכת אמנות מחאתית 10/06/2005
פליטים משחזרים את כפריהם ועריהם ההרוסים 2016
ערב דיון מס' 5 ונעילת התערוכה "לקראת שיבת פליטים פלסטינים": מתכננות ומתכננים מגיבות לתערוכה 05/2012
מידע על מיסכה 03/2002
דברי איתן ברונשטיין באירוע השילוט במיסכה 03/2002
בישראל מתכננים לפליטים הפלסטינים בית בכפר 15/09/2011
גדר הפרדה 31/05/2005
שיבה זה רע? 31/08/2011
הדמיון כתנאי הכרחי 31/12/2010
מאות הפגינו ביום הנכבה עם דגלי פלסטין וטורקיה 31/03/2010
סיורים לאתר
יום העצמאות הישראלי 2011: ביקור במסכּה והשתתפות בתהלוכת השיבה
פעילויות אודות האתר
פלסטינים מדברים על שיבה
הרס בית הספר במיסכה
ארוע זיכרון ומחאה בבית הספר ההרוס בכפר מיסכה
זוכרות את מיסכה, יום האדמה 2002
סמי מיכאל במיסכה
דיון בערב פתיחת התערוכה "לקראת שיבת פליטים פלסטינים"
יום הנכבה במיסכה, 2002
יום הנכבה במיסכה, 2003
זוכרות את מיסכה ביום הנכבה ה-57 )2005)
סיור ושילוט במיסכה ביום הנכבה, 2006
יום הנכבה ה-59 בכפר מיסכה (2007)
60 שנה לנכבה בכפר מיסכה (2008)
61 שנה לנכבה בכפר מיסכה (2009)
שלט חי בכפר ההרוס מיסכה