מידע
מחוז: טולכרם
מספר תושבים 1948: 1020
תאריך כיבוש: 20/04/1948
יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: שדה ורבורג
יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין
רקע:
הכפר שכן על גבעת-חול במישור-החוף, לאורך הגדה הצפונית של ואדי [נחל פולג], 15 ק"מ מדרום-מערב לטולכרם. קיימת סברה שהכפר נוסד על ידי צאצאי השבט הערבי מִסְכַּה אשר נדדו אל האזור לפני הכיבוש המוסלמי ובימיו הראשונים. הגיאוגרף הערבי יַאקוּת אל-חַמַוִי אשר נפטר בשנת 1228, הזכיר את מִסְכַּה בכתביו. בסוף המאה ה-19 חיו במִסְכַּה כ-300 תושבים; ב-1931 התגוררו בכפר 635 תושבים ב-123 בתים, וב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-880, מוסלמים כולם. אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 8,076 דונם, מהם 2,976 אשר נרכשו בידי יהודים. לכפר היתה צורה ריבועית והוא נחלק לארבע שכונות על ידי שני רחובות ראשיים שהצטלבו במרכזו. היו בו מסגד ובית-ספר יסודי. מקצת מהאדמות שסביב הכפר היו מיוערות בעבר, אך העצים נכרתו ובמקומם ניטעו עצי-פרי. באזור הכפר היו מקורות-מים רבים, בעיקר בארות, שאיפשרו גידול הדרים על שטחים נרחבים. תושבי הכפר גידלו גם בננות, ירקות ואבטיחים.
קציני ההגנה ציוו על תושבי-הכפר לעזוב אותו ב-15 לאפריל 1948, אך הללו התעלמו מהפקודה. ב-20-21 לאפריל תקפו יחידות של חטיבת אלכסנדרוני את הכפר וגירשו את תושביו. הדבר נעשה במסגרת מדיניות של ההגנה בדבר פינוי כל האוכלוסייה הערבית ממישור החוף בין תל-אביב לזכרון-יעקב בשבועות שלפני ה-15 למאי. כבר בתחילת יוני החלה קק"ל בהריסת הכפר, למרות התנגדות מה מצד מפ"ם. ב-16 ביוני כתב בן-גוריון ביומנו שהרס הכפר מתקדם. עם זאת, בן-גוריון נזהר מלתת לקק"ל אישור בכתב להרס מִסְכַּה וכפרים אחרים, כנראה על-מנת להמנע מהפרעות למעשי ההריסה.
[מושב] שדה ורבורג נוסד ב-1938 על אדמות שהיו שייכות בעבר לכפר. [מושב] משמרת הוקם ב-1946, סמוך לאתר הכפר מצפון-מערב, על אדמות-הכפר. [קיבוץ] רמת הכובש נבנה ב-1932 כקילומטר ממערב לאתר-הכפר, אך לא על אדמותיו. אתר הכפר מכוסה בפרדסים שבשוליהם גדלים שיחי-צבר. בניין בית-הספר בן שני החדרים עדיין עומד על תלו ומשמש כמגורים לשומרי המטעים. המסגד משמש כמחסן לחבילות חציר וכלים חקלאיים. ניתן להבחין בשברי מלט גדולים שנותרו מהמתחם שהקיף את באר-הכפר. על רוב האדמות שמסביב נטעו ישראלים עצי-הדר.
מקור:
Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 558-559
מידע ממקורות נוספים:
לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, הכפר "נודע לשמצה" בכך שבמשך שבועות הטרידו אנשי המיליציה והכוחות הלא סדירים שלו את קיבוץ רמת הכובש וצלפו עליו (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 166).
לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 1,021 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 64)).
ביולי 2006 החריב מנהל מקרקעי ישראל את מבנה בית הספר של הכפר. כל אבני המבנה נלקחו, ובמקום נשתלו עצים.
תמונות
סרטונים
חוברות
אחר
פרסומים
סיורים לאתר
פעילויות אודות האתר