מידע

מחוז: סַ'פַד (צפת)

תאריך כיבוש: 01/05/1948

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין

רקע:

הכפר הקטן שכן 8.5 ק"מ ממזרח לצפת, על מורד וולקני שהשתפל צפונה לכיוון עמק החולה והתנקז על-ידי ואדי שאהיאן [נחל ראש פינה]. ב-1840 ציין הנוסע וחוקר התנ"ך האמריקני אדוארד רובינסון שאל-מֻנטאר משמש כמחנה לנוודים טורקים וכורדים, ושהוא הבחין שם גם בהתיישבות של ערבים בדואים. בתחילת המאה ה-20 קנה הברון רוטשילד חלק ניכר מהאדמה שליד חִ'רְבּת אל-מֻנטאר. על אדמה זו נוסד ב-1898 [קיבוץ] מחניים, אולם הוא לא הצליח להתקיים כלכלית וננטש. אף על פי שכבר לא הייתה להם חזקה על הקרקע, המשיכו הערבים בח'רבת אל-מֻנטאר לעבוד את אדמתם לפחות עד 1939, כשנוסד הקיבוץ מחדש. נתונים לגבי מספר תושבי-הכפר ושטח אדמותיו אינם בנמצא.

ההתקפות הראשונות על הכפר בוצעו כנראה במהלך מבצע יפתח [באפריל או במאי 1948], כשחטיבת יפתח פלשה לגליל המזרחי בפקודה להרוס את כל הגשרים שלאורך הדרכים המובילות מלבנון ומסוריה, ולרכז את כוחותיה באזור ראש-פינה. עם כניסתה לתוקף של ההפוגה הראשונה של המלחמה, ב-11 ביוני 1948, תפסו הסורים עמדות סביב מחניים. חזית זו בין הסורים והישראלים, שהיתה קרובה מאוד לח'רבת אל-מֻנטאר נותרה שקטה במהלך ההפוגה, שנמשכה עד 9 ביולי 1948. אחרי הסכם שביתת הנשק מיולי 1949, מצא עצמו הכפר בשולי האזור המפורז שבין סוריה וישראל [על-פי מפות, הכפר שכן מספר קילומטרים ממערב לשטח המפורז]. אם הכפר עדיין נותר מיושב באותה עת, סביר שתושביו סבלו מגורל דומה לזה של תושבי הכפרים האחרים שבאזור המפורז; ההיסטוריון הישראלי בני מוריס מוסר שאמצעי לחץ ישירים ועקיפים מצד רשויות ישראל בין 1949 עד 1956, הניעו אותם לעזוב.

על אדמות הכפר לא הוקמו ישובים ישראלים. [קיבוץ] מחניים, שהוקם מחדש ב-1939 אחרי מספר ניסיונות התיישבות כושלים, מצוי כקילומטר מצפון-מערב לאתר הכפר. כיום מכוסה האתר גלי אבנים, עשבים, קוצים וכמה עצי ברוש. בית הקברות משמש עתה את הבדואים מהכפר הסמוך טוּבָּא. סמוך לאתר הכפר יש רפת וחלק מן האדמה שמסביב משמשת למרעה.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 480 

תמונות

אחר