זוכרות - אלעַ'אבּסִיָּה

אלעַ'אבּסִיָּה

מידע

מחוז: עַכָּא (עכּו)

מספר תושבים 1948: 800

תאריך כיבוש: 21/05/1948

יחידה כובשת: חטיבת כרמלי

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: נתיב השירה

רקע:

הכפר שכן על גבעה סלעית במישור עכו, למרגלות הרי הגליל המערבי, כ-12 ק"מ מצפון-מזרח לעכו. ממערות הקבורה הרבות שנמצאו באזור ניתן להסיק ששכנה בו עיר כנענית גדולה. בסוף המאה ה-19 חיו כ-150 תושבים בכפר המוקף בגנים ובעצי פרי; ב-1931 חיו בו 470 תושבים מוסלמים ב-125 בתים; ב-1944-45 עלה מספר תושבי הכפר ל-690, ושטח אדמותיו ואדמות הכפרים שיח' דנּון ושיח' דאוד הצמודים לו עמד על 11,786 דונם. בתי הכפר נבנו מבטון מזוין או מאבן והיה בו בית-ספר שהוקם ב-1886. כלכלת הכפר התבססה על גידול צאן ובקר כמו גם על גידולי חיטה, ירקות וזיתים.

אל-ע'אבּסיה היה הכפר האחרון שנכבש במהלך מבצע בן עמי, שביצעה ההגנה במטרה לתפוס את כפרי החוף בין עכו לגבול לבנון. יחידות של חטיבת כרמלי תקפו את הכפר ב-20-21 במאי 1948, השתלטו על בית בקצה הכפר וממנו הפגיזו את הכפר תוך כדי הרג ופציעת תושבים בעת מנוסתם. חלק מהתושבים התפנו מהכפר קודם לכן, עקב נפילת עכו. המיליציה של הכפר החליטה שלא להתנגד לכוחות הפולשים, בשיקול של מיעוט לוחמים ותחמושת. רוב תושבי אל-ע'אבּסיה שגורשו נשארו בכפרים אחרים בגליל עד לכיבוש כל האזור בידי צה"ל באוקטובר 1948, עת גורשו ללבנון. ממשלת ישראל התירה לכמה מתושבי שיח' דנּון ושיח' דאוד הסמוכים לשוב לבתיהם. הכפרים התמזגו ונקראים כיום שיח' דנּון.

בשנת 1950 הקימו מהגרים יהודים מעיראק את [מושב] נתיב השיירה על אדמות הכפר, כקילומטר ממערב לאתר הכפר. הבניין היחידי שנותר מן הכפר הוא המסגד, שעומד נטוש, המלט שעל כיפתו מתפורר ועשבים שוטים מכסים את גגו. עיי חרבות מהבתים, הטראסות ובית הקברות מבצבצים מבין חורש צפוף של עצי ברוש שניטעו על אתר הכפר. שיחי צבר גדלים אף הם במקום. היישוב נתיב השיירה משתמש לחקלאות באדמות הכפר שאינן מיוערות.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 13-15

מידע ממקורות נוספים:

מוריס מציין כי בפברואר 1949 גורשו התושבים שנשארו באל-ע'אבסיה (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 322). חלק מהתושבים שבו לכפרם ובינואר 1950 גורשו בידי צה"ל (שם, 489).
לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 1,438 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 32)).
אנדי יחזקאל מוסיף שלושה תאריכים בהם גורשו תושבים מהכפר אחרי כיבושו: 26 במאי 1948, 29 בינואר 1950 וספטמבר 1951 (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך יער יחיעם של קק"ל (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').