אַבּו אלפַדְל (סתריה)

מידע

מחוז: אלרַּמְלָה

מספר תושבים 1948: 590

תאריך כיבוש: 1948-06-01 00:00:00

יחידה כובשת: גבעתי

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: שכונות של באר יעקב (רמב"ם, הרצל)

רקע:

לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, ברחו אנשי הכפר במהלך מבצע ברק, בהשפעת כיבוש או התרוקנות של יישוב סמוך, אולי ביר סלים. הדבר קרה ב-9 במאי 1948, בתחילת המבצע, כשחטיבת גבעתי "טהרה" את אזור החוף ממערב לרמלה ולוד. עם זאת, הכפר כנראה נכבש חודשיים לאחר מכן: מפה מטעם ההגנה מצביעה על כך שאבו אל-פדל היה אחד הכפרים שנכבשו ביולי 1948 במבצע דני, שהתקיים בעשרת הימים שבין שתי הפוגות המלחמה. בחלקו הראשון של המבצע, ב-10-12 ביולי, נכבשו הערים רמלה ולוד וכפרים באזור, אשר רבים מהם נהרסו באופן שיטתי לאחר כיבושם. בחלק השני של מבצע דני נעו כוחות לקראת פרוזדור ירושלים במטרה לשלוט על הכביש לעיר. אם היחס של הכוחות הישראליים לאבו אל-פדל היה דומה לזה שהפגינו בלוד הסמוכה, תושבים שנשארו במקום גורשו מזרחה. הכפר נכבש כפי הנראה ב-12-13 ביולי 1948.

ב-1949 נמחק אבו אל-פדל מהמפה, עם הקמת מושב סתריה, אשר כיום שוכן חמישה ק"מ מדרום לאתר הכפר. מושב תלמי מנשה הוקם במאי 1953 על אדמות הכפר, ובחלקו התמזג עם פרברי ראשון לציון. באר יעקב נוסד ב-1907 כקילומטר אחד ממערב לאתר הכפר, וקיבוץ ניר צבי ב-1954 כקילומטר אחד מצפון לו. שני יישובים אלה אינם שוכנים על אדמות אבו אל-פדל.

מבתי הכפר המקוריים ניצבים כיום רק חמישה, נטושים ומטים לנפול. אחד מהם, בקצה פרדס, עשו מלבני בטון, עם דלתות וחלונות מלבניים וגג מרוצף משתפל. בית אחר, שמורכב משלוש יחידות, נמצא במרכז פרדס. מספר עצי ברוש, שיחי קיקיון ושיחי צבר גדלים באתר, ובניין ישראלי נבנה בסמוך. האדמות מסביב מעובדות בידי ישראלים.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 356-357

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 592 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 34).
לפי אנדי יחזקאל, חלק מהשכונות של באר יעקב נבנו לימים על אדמות הכפר (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).
 

תמונות

סרטונים

חוברות

אחר