זוכרות - קוּמְיָה

קוּמְיָה

מידע

מחוז: ביסאן (בית-שאן)

מספר תושבים 1948: 510

תאריך כיבוש: 01/03/1948

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין

רקע:

הכפר ניצב בראש גבעה, 12.5 ק"מ מצפון-מערב לבית-שאן, ונחשב לשער הגישה המערבי לעמק בית-שאן. הכפר מוזכר לראשונה בכתובים ברישומי המס העות'מניים מ-1596. ב-1931 נמנו בכפר 386 תושבים שהתגוררו ב-88 בתים שנבנו מלבני בוץ וקש בצפיפות על ראש הגבעה, שגני ירק נטועים במדרונותיה. בנוסף, גידלו תושבי הכפר דגנים ומטעים. ב-1944-45 חיו בכפר 440 תושבים ושטחו עמד על 4,898 דונם, ש-81 מהם נרכשו בידי יהודים. ובכפר היה בכפר בית ספר יסודי לבנים. קיימת עדות שאתר הכפר היה מיושב בתקופות קדומות: הכפר נודע באתריו הארכיאולוגיים, כולל ח'רבת קומיה, שהכילה מערות, בורות מים ושרידי מבנים.

לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, יוסף ויץ, מנהל מחלקת הקרקעות בקק"ל נפגש עם אנשי קק"ל אחרים ב-26 במארס 1948 וקרא לגירוש תושבי הכפרים קומיה ואל-טירה, משום שהם אינם "מקבלים על עצמם אחריות למניעת חדירה של אנשי כנופיות", ו"יש לאלצם לעזוב את ישוביהם עד בוא השלום" (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 85). לפי מוריס, באופן מקרי, עזבו רוב תושבי קומיה ביוזמתם באותו יום במשאיות בריטיות, מפחד מתקפה יהודית או בשל לחצים כלכליים. שכניהם היהודים לא הורו להם לעזוב, אך יתכן שיעצו להם לעשות כן באופן "ידידותי". בסוף יולי ביקש קיבוץ עין חרוד הסמוך רשות מהמרכז החקלאי בישראל לקבל את אדמות קומיה. מוריס לא מציין אם האישור ניתן.

[קיבוץ] עין-חרוד נבנה ב-1921 מדרום לכפר, על אדמות שהיו שייכות לכפר בעבר. בתחילת שנות ה-1950 התפצל הקיבוץ לשניים: עין חרוד איחוד שוכן על אדמות קומיה ועין חרוד מאוחד נמצא על אדמות הכפר הערבי תמרה, שעודו קיים. אתר הכפר מגודר, וסביב עיי החורבות שפזורים באתר גדלים עצי שקד, תות ורימון ושיחי צבר. עצי ברוש צומחים בין הריסות בית הספר של הכפר. קיבוצי האזור מעבדים אדמות מדרום וממערב לאתר הכפר.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 56-57