התכנית ללימודי תקווה עוסקת בצדק מעברי, דרך התמודדויות של מדינות וחברות שונות בעולם עם סיום קונפליקטים, וחקר כיצד זה רלוונטי ושימושי לנו, כאן ועכשיו, בפיתוח חזון לעתיד אזרחי אפשרי של תיקון, פיוס וצדק. התכנית כוללת תכנון וביצוע פרויקטים בתחום "הצדק הטרום מעברי" ולמידה על הנכבה ועל תקופות והיבטים שונים במהלך הסכסוך אצלנו.

מהי תכנית הלימודים הזו?
תכנית הלימודים מיועדת לחטיבה עליונה והיא כוללת 14 מערכי שיעור (42 שעות הוראה) בנושא צדק מעברי, למידה ממקומות שונים בעולם על פתרון קונפליקטים, הכרות עם ההיסטוריה וההווה של הקונפליקט הישראלי-פלסטיני, ופיתוח יוזמה אזרחית על ידי התלמידים של אפשרויות לתיקון ומימוש מנגנונים של צדק מעברי אצלנו. התכנית משלבת למידה היסטורית ועכשווית, דיונים, סיורים, סרטים ולמידה מבוססת תוצר.

מהו צדק מעברי?
"צדק מעברי" הוא מונח המתאר פעילות מחקרית וציבורית העוסקת באופנים בהן חברות, מדינות והקהילה הבינלאומית מתמודדות עם מורשת של עוולות והפרות זכויות אדם. בהקשר זה פותחו ברחבי העולם בשנים האחרונות גישות משפטיות, פוליטיות וחברתיות להתמודדות עם עבר של אלימות פוליטית ודיכוי ולקידום פיוס בחברות שסועות ומדממות. המוסדות הבולטים של צדק מעברי כוללים לדוגמה ועדות אמת ופיוס, בתי משפט בינלאומיים, תוכניות פיצוי ושיקום, רפורמות מוסדיות, מודלים שונים של הנצחה וזיכרון, ויוזמות אמת ופיוס אזרחיות וקהילתיות.

מהן השאלות המרכזיות שהתכנית עוסקת בהן?
מהו צדק מעברי עבורנו? מה המשמעות של לקיחת אחריות על העבר? האם אפשרי פיוס ללא לקיחת אחריות והכרה בעוולות העבר? כיצד חינוך יכול לקדם תהליכי צדק מעברי? מה בין צדק מעברי לנכבה? מה בין צדק מעברי לכיבוש? האם הנכבה והכיבוש הם הסיפור של האחר, הפלסטיני, או שלנו, הישראלים? כיצד זה מאתגר אותנו ומה אנחנו, כתלמידים, יכולים לעשות עם הלמידה הזו כבר היום?  האם וכיצד אפשר לממש תהליכי צדק מעברי במצב של קונפליקט מתמשך? כיצד אפשר לעודד תקווה לעתיד חיובי גם כיום, במצב של סכסוך אלים, מתמשך ועקוב מדם?

מהם הנושאים העיקריים שהתכנית עוסקת בהם?
הכרות עם מנגנונים של צדק מעברי; מימוש צדק מעברי ברואנדה ובדרום אפריקה; הכרות עם הסכסוך הישראלי פלסטיני מפרספקטיבות היסטוריות ועכשוויות (למשל למידה על לאומיות ציונית ולאומיות פלסטינית לפני הקמת מדינת ישראל, קולוניאליזם ואוריינטליזם, הנכבה, הנכסה, הכיבוש, המשטר הצבאי, הפקעת אדמות, אפליה וגזענות, פליטים פלסטינים, התנגדות פלסטינית ועוד); למידה מבוססת תוצר: התלמידים יעצבו ויבנו מנגנוני צדק מעברי שמתאימים לנו, וייזמו פעולה אזרחית שתוכל לקדם עשייה של צדק מעברי וסיום הסכסוך כחלק מחשיבה על פתרונות אפשריים לסכסוך.

מה זוכרות מציעה למורים ולמורות שיקחו חלק בפרויקט?
●   ערכה מפורטת ומורחבת של השיעורים בתכנית הלימודים וחומרי עזר טקסטואליים וויזואליים.
●    מפגשי ליווי אישיים וקבוצתיים לאורך שנה"ל.
●   סיור ליישוב פלסטיני שנהרס במהלך הנכבה.
●   גישה חופשית ופתוחה למאגר המידע של זוכרות הכולל עדויות, תמונות, חומרי ארכיון ועוד.

לפרטים נוספים:: education@zochrot.org, 03-6953155.