אזור: הגדה המערבית

גודל המחנה: 0.253

אוכלוסיית המחנה: 12,930

he_lang.Established date: 1949

צפיפות המחנה: 51,383

רקע:

המחנה הוקם ב- 1949 על חלקת אדמה ששטחה 0.25 ק"מ ( 250 דונם) בלבד, שהצלב האדום החכיר מתושבים בכפר ג'פנא ליד ראמללה, באמצעות ממשלת ירדן. שטח הכפר התרחב ב- 1988 לכדי 337 דונם.
המחנה נבנה על תל סלעי במרחק 7 ק"מ צפונית לראמללה, ליד הכפר ג'פנא. השם ניתן לו על שם מעיין אלג'לזון הסמוך. סבורים שהשם בא מיוונית ומשמעותו מים בשפע. תושבי המחנה השתמשו במי המעיינות שבאזור במשך שנים.

בשלב מאוחר יותר, בעקבות ריבוי התושבים וגדילת המשפחות, הרסו תושבי המחנה את חדרי אונר"א ובנו בעצמם בתים לגובה, סמוכים אחד לשני, כדי להקל על הצפיפות הגדולה. מספר תושבי המחנה כיום מוערך בכ- 15 אלף פליטים. חלקם חרגו מהשטח המיועד למחנה, קנו אדמות סמוכות אליו והקימו עליהם בתים.
כל בתי המחנה מחוברים למערכות מים וחשמל, אך בתים רבים אינם מחוברים למערכת ביוב.

הפליטים במחנה גרו תחילה בתוך אוהלים עד 1955. אז בנה אונר"א (סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין ) חדר לכל משפחה, אבל השירותים בחוץ והיו משותפים למספר משפחות. במחנה פועלת מרפאה של אונר"א, בנוסף למרפאות פרטיות. ישנם שלושה בתי ספר, תיכון לבנות, יסודי עד כתה ט' לבנות ויסודי עד ט' לבנים. בימים אלה החלו עבודות לבניית בית ספר תיכון לבנים.

במחנה פועלים מרכזי סיוע חברתי השייכים לאונר"א כמו מרכז הדרכה תעסוקתי ומרכז לחלוקת מזון, וארגונים אחרים פרטיים הנתמכים על ידי הוועד העממי המקומי כמו מרכז הכשרה לבעלי צרכים מיוחדים, מרכז נשי ומרכז חברתי לנוער שפועל לקידום ספורט, תרבות וחברה. הוא גם פותח אפשרויות תעסוקה למספר צעירים בפרויקטים שלו. המרכז סבל התנכלויות הכיבוש ונסגר מספר פעמים בהוראת הצבא הישראלי. 

הקמת התנחלות בית אל 1 ב- 1977 בסמיכות למחנה, על אדמות של הכפרים ביתין ודורא, מהווה, מעבר לתוקפנות שבעצם הקמת התנחלות במקום, מהווה איום מוחשי על התפתחות המחנה, ואף אולי על המשך קיומו. תושבי המחנה חוששים מתכנית להעתקת המחנה ממקומו. כיום, על פי הסכמי אוסלו, המחנה מסווג כאזור ב', שמשמעותו שליטה אזרחית של הרשות הפלסטיני אך שליטה ביטחונית -צבאית ישראלית. 

הועד העממי המקומי במחנה הוקם ב- 1996. הוועדים העממיים במחנות הפליטים הם גוף רשמי שמייצג את הפליטים הפלסטינים ופועל בחסות אש"ף. הועד באלג'לזון מורכב מכל הפלגים והתנועות הפועלות במחנה. מטרת הועד, כפי שכתוב בתקנון שלו, היא מעקב אחרי ההתפתחויות הפוליטיות, חיזוק הזהות הפלסטינית ועמידה על זכויות הפליטים הפלסטינים עד יישום השיבה והגשמת ההגדרה העצמית. הועד המקומי מפקח על הפרויקטים המוצעים לתושבי המחנה מטעם המדינות התורמות והאונר"א, פועל לחיזוק הקשרים החברתיים בין תושבי המחנה, והוא הגוף המתאם עם בין המחנה לבין ארגונים מחוצה לו.

פליטי אלג'לזון שייכים לכ- 33 יישובים פלסטינים עקורים מאז 1948. רובם באזור לוד ורמלה, מעטים גם מאזור חיפה, עזה וחברון, כמו: בית נבאלא, אללד [לוד], אלעבאסיה, כפר עאנה, אלסאפריה, קולה, דיר טריף, אלדואימה, סרפנד אלח'ראב, סרפנד אלעמאר, אם אלזינאת, אלסאקיה, ענאבה, אלחדית'ה, אלבריה, אלמזירעה, טירת דנדן, אלבֻּרג', סבארין, רנתיה, ואדי חנין, סלמה, ח'רבת אלסדרה, אלפאלוג'ה, אלח'יריה, בנוסף לבית נובא ועמואס שגורשו ב- 1967 מאזור לטרון. 

-----------------------

المصادر מקורות:
• موقع موسوعة المخيمات الفلسطينية (http://palcamps.net/ar/index.html)
• الموقع الالكتروني للانروا (https://www.unrwa.org/ar )
• اللجنة الشعبية لمخيم الجلزون הועד העממי במחנה אלג'לזון