למה אתם לא מזכירים את הפשעים נגד יהודים ואת הזכויות של היהודים יוצאי מדינות ערב והאסלאם?


זוכרות הוקמה כגי להזכיר את ההיסטוריה של נישול העם הפלסטיני – היסטוריה שהודחקה והושתקה בקרב הציבור היהודי בישראל. התמקדות בפשעי ישראל נגד הפלסטינים אינה נובעת מהתעלמות מפשעים שנעשו נגד יהודים, אלא, ראישת, מאחר שהאחרונים מוכרים בציבור היהודי וקולם של הקורבנות היהודים נוכח בשיח הישראלי, ושנית, מכיוון שאנו מקדמות תהליך של הכרה בקרב הציבור היהודי בישראל על הפשעים אשר באחריות ציבור זה.

עבור מי שחוו את הטראומה הקשה של עקירה ואובדן אין תכלית לתחרות של כאב ושל עוול. עם זאת, חוסר הפרופורציה בין היעדר זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים לזכות השיבה המוקנית ליהודים זועק לשמיים. גירוש הפלסטינים נכרך לעיתים קרובות בגירושים אחרים לאורך ההיסטוריה, ומקבל הצדקה כתוצאה מהם. אף גירוש אינו מוצדק. גם יהודים נעקרו וגורשו באכזריות, זו אחת הסיבות שהעולם הכיר בזכותם למדינה ריבונית. ברוב המקרים (כולל ספרד הקתולית וגרמניה הנאצית) הפושעים התנצלו, פיצויים שולמו, אנדרטאות הוקמו, תכנים חינוכיים פותחו וצאצאי הקורבנות יכולים לקבל אזרחות וזכויות. אותו הדין צריך להיות תקף גם לגבי יהודי ארצות ערב והאסלאם, ככל שירצו לשוב למדינות מוצאם. אף אחד מהצעדים האלה לא בוצע בהקשר הפלסטיני, מה גם שהשליטה והדיכוי נמשכים. יחד עם זאת, הפליטים הפלסטינים כלל אינם אחראים לגורלם של אותם יהודים, ולכן אין להתנות את תיקון מצבם בתיקון מצבם של יהודים יוצאי מדינות ערב.

למעשה, הניסיון להנציח ולהשתיק את הנכבה הפלסטינית עומד גם בבסיס הפערים האתנו-מעמדיים בתוך החברה היהודית בישראל. "דור המייסדים" האשכנזי, שהתבסס על תפיסות קולוניאליסטיות גזעניות, במקום לדאוג לפיצוי או סיוע ניצל את הקהילות המזרחיות כחיץ וכתחליף לפלסטינים, השאיר בידיו את הגישה לרוב הנכסים שנלקחו מהפלסטינים ובו זמנית נירמל את יחסי הכוח ואת חלוקת המשאבים בגבולות 1948. במובן זה, פתרון צודק לעוולות הנכבה ישים סוף גם לפריווילגיה האשכנזית ותאפשר צדק חלוקתי, גם אם לא מוחלט, גם לפלסטינים וגם למזרחים.