ספרות מומלצת
סדרת חוברות זכרון זוכרות
עתונות
עדות הפלמחניק מ-1948: גירשנו, פוצצנו, הרגנו
מחבר.ת: ארנון לפיד 31/01/2013
"לפעמים היינו צריכים לירות באחד או בשניים, ואז היתר כבר הבינו את הרמז, וברחו לבד". "ירינו פגזים למסגד שהסתתרו בו הרבה תושבים". "בתים פוצצנו כי כשאין בית, אין לערבי לאן לחזור". ירחמיאל כהנוביץ' מקיבוץ דגניה א' מספר על חלקו במלחמת העצמאות
מה שטוב ללוגאנו, טוב ליהוד (ולראש העיר שלה)
מחבר.ת: מירון רפפורט 30/06/2006
המוקש הראשון בשיחה עם ראש העיר יהוד, יוסי בן דוד, הונח כבר בדקה הראשונה של הראיון. "יהוד הוקמה ב-1950", פתח ראש העיר, "כשהבסיס שלה הוא מושבה שהיתה כאן, עם בתים שחלקם בתים ערביים מתקופת הטורקים והאנגלים".ראש העיר יהוד נסע לפני כמה שנים ללוגאנו שבשווייץ והתלהב. כך נולד הרעיון: להעתיק את לוגאנו למרכז יהוד. בלי שלג, בלי אגם ובלי הרים, אבל ממש כמו בשווייץ.
גם יהודים התנגדו לחלוקה
מחבר.ת: אריאלה אזולאי 31/10/2009
מרגע שהתקבלה ההחלטה, ההנהגה הציונית ספרה את תושבי הארץ לפי קו החלוקה בין יהודים לערבים, וקולות ההתנגדות בקרב היהודים נטמעו בקול שהפך דומיננטי ו"מייצג". עמדת ההנהגה בעד החלוקה וההצדקה ללא סייג של שימוש באלימות כדי לכונן את המשטר היהודי, הוצגו כדעת היהודים כולם.הגיון התנגדותם של רוב תושבי הארץ לתוכנית החלוקה לא זכה כמעט לשום התייחסות. במציאות שבה נוצר מקום רק לשני סיפורים מתחרים, שצמחו כביכול מהזדמנויות שוות, הוא הובנה כמאפיין של "מנטליות לא-רציונלית" או של "הסיפור שלהם".
הצטרפו למאמצים שלנו לחשוף את האמת
הצטרפו אלינומשנות את המציאות
מקדמות את השיבה
קטגוריות פרסומים
עזרו לנו להתנגד לנכבה המתמשכת
תמכו בזוכרות