מידע
מחוז: יאפא
מספר תושבים 1948: 550
תאריך כיבוש: 01/04/1948
יחידה כובשת: אלכסנדרוני
יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: רמת השרון
יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: חלק מאיזור התעשיה וההי-טק של הרצליה, בסיסי צבא, שכונות מערביות של רמת השרון (קרית יערים, גולן, נוה רום, נוה רסקו), הכפר הירוק (רמת השרון), אזורי חן (תל אביב)
רקע:
אִגְ'ליל אל-קִבְּלִיַה ("איג'ליל הדרומי") שכן כמאה מטרים מדרום-מערב לאג'ליל אל-שמאליה ("אג'ליל הצפוני"). הכפרים נקראו ודאי על שמו של שיח' סֿאלח עבּד אל-ג'ליל, שאתר לזכרו ניצב במקום. אִגְ'ליל אל-קִבְּלִיַה הוקם 13 ק"מ מצפון ליפו בראש גבעה, והשקיף לעבר חוף הים התיכון. הכפר קיים לפחות משלהי המאה ה-19, שכן הוא מסומן על מפת האזור שהוכנה ב-1881 על-ידי מחברי 'סקר מערב פלסטין'. ב-1944-45 חיו בו 470 תושבים מוסלמים בבתים שנבנו מלבני בוץ וקש או מבטון. אדמות-הכפר השתרעו אז על 15,207 דונם, שלמעלה משליש מהם נרכשו בידי יהודים. ילדי-הכפר למדו בבית-הספר באג'ליל אל-שמאליה, וב-1945 נמנו 64 תלמידים משני הכפרים בבית-הספר. הקרקע החולית באזור אפשרה לתושבים לגדל פירות, בעיקר הדרים. בנוסף, הם גידלו בננות ודגנים ועסקו בדייג. כקילומטר מצפון-מערב לכפר שכן תל מַכְְּמִיש, שמחפירות בו עולה שהוא היה מיושב באופן בלתי רציף החל מהמאה ה-17 לפנה"ס ועד למאה השמינית לספירה.
לפי 'ספר תולדות ההגנה' נערכה בפתח-תקווה בשלהי 1947 או בתחילת 1948 פגישה בין נציגי-ההגנה לבין מוח'תארים של מספר כפרים, בהם אג'ליל, במהלכה הביעו האחרונים את רצונם בשלום. למרות זאת, לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס ברחו תושבי-הכפר ב-3 באפריל 1948 מאימת מתקפה יהודית; לפי 'ספר תולדות ההגנה' עזיבתם נגרמה על-ידי לחץ מצד אנשי מיליציה ערבים. באותה עת כל האזור שבין תל אביב להרצליה התרוקן מיושביו הערבים. מאוחר יותר הפך הכפר למחנה-מעצר לשבויים ערבים שנתפסו בידי כוחות-ההגנה. ה'ניו יורק טיימס' דיווח ב-11 באוקטובר 1948 כי למעלה ממחציתם של 5,000 השבויים הערבים שתפס הצבא הישראלי החל ממאי, הוחזקו במחנה-אוהלים שהוקם בחופזה ליד הכפר. מלבד 250, כל אסירי המחנה היו פלסטינים, שנעצרו אחרי שכפרם נכבש.
על אדמות-הכפר לא הוקמו יישובים ישראלים. האתר משמש כמזבלה וקשה לזהות את בתי-הכפר המקוריים. בחלק צר של הגבעה שלא כוסה באשפה עומדים שרידים של בתי-אבן בסמוך למיכל-דלק, ולידם שיחי-צבר. כ-100 מטרים מהמיכל עומד בית נטוש ליד שרידים של בניין הרוס.
מקור:
Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 241-242
מידע ממקורות נוספים:
לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 545 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 52).
לפי אנדי יחזקאל נכבש הכפר באפריל 1948 בידי חטיבת אלכסנדרוני ללא קרב. לדבריו, בשנות ה-1920 הוקמו המושבות רמת-השרון והרצליה על אדמות שנרכשו מן הכפר, ואחרי 1948 התרחבו מושבות אלו על אדמות נוספות של הכפר; ב-1943 הוקם קיבוץ גליל-ים על אדמות הכפר הצפוניות; לאחר 1948 הוקמו על אדמות-הכפר מחנות צבא, ובתחילת שנות האלפיים הוקם עליהן מתחם הסינמה-סיטי. כיום שוכן על אתר-הכפר מחלף הסירה (לחץ\י כאן).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתחומי העיר הרצליה (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').
תמונות
סרטונים
אירוע מיוחד לרגל הוצאת החוברת "זוכרות את מחנות השבויים" (1948), ונוכח העדויות על תנאי הכליאה במחנות הכליאה הנוכחיים בהם מדינת ישראל כולאת אלפי פלסטינים.
חוברות
אחר
פרסומים
עדויות אודות האתר
אירועים אודות האתר
סיורים לאתר