מידע

מחוז: סַ'פַד (צפת)

מספר תושבים 1948: 20

תאריך כיבוש: 25/05/1948

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין

רקע:

הכפר הקטן שכן 16.5 ק"מ מצפון-מזרח לצפת, באזור מישורי שגבל ברכס הרים ממערב [הרי רמים], וצפה לעבר עמק החולה מצידיו האחרים. יתכן ששם הכפר מקורו בשם "בית אשמון", שמשמעו מקדש האל הפיניקי אשמון. במערב הכפר ובמזרחו נבעו מעיינות, ועצי תפוזים ניטעו בצפונו. ב- 1931 חיו בכפר 50 תושבים, רובם הגדול מוסלמים, ב-11 בתים. ב-1944-45 ירד מספר התושבים ל-20. אדמות הכפר השתרעו אז על 2,102 דונם. תושבי הכפר התקיימו מחקלאות, וגידלו דגנים ומטעים.

לפי דו"ח של המודיעין הצבאי הישראלי מיוני 1948, אנשי בַּיְסַמוּן ברחו ממנו ב-25 במאי כתוצאה ישירה של "קמפיין הלחישות" של הפלמ"ח. הלוחמה הפסיכולוגית הזו היתה חלק בלתי נפרד ממבצע יפתח, שנועד לכבוש את הגליל העליון המזרחי. המבצע הובל בידי הגדוד הראשון של הפלמ"ח ובראשו עמד מפקד הפלמ"ח יגאל אלון.

על אדמות הכפר לא הוקמו ישובים ישראלים. מבתי הכפר לא נותר כל זכר. באתר הכפר ניצבים מחסנים לציוד חקלאי בהם משתמש קיבוץ מנרה, שהוקם ב-1943. בריכות דגים נבנו בסמוך לאתר הכפר, והאדמות שסביבו מעובדות.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 437-438

מידע ממקורות נוספים:

ההיסטוריון הישראלי בני מוריס מוסיף שיתכן שתושבי הכפר עזבו אותו לא רק בשל הלוחמה הפסיכולוגית שנוהלה נגדו, אלא גם בהשפעת כיבוש צפת והפגזות מרגמה של ההגנה (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 171).

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 23 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 56)). 

תמונות

אחר