זִכְּרין

מידע

מחוז: אלח'ליל (חברון)

מספר תושבים 1948: 1110

תאריך כיבוש: 23/10/1948

יחידה כובשת: גבעתי

רקע:

זִכְּרין הכפר שכן בקצה המזרחי ביותר של שפלת-החוף הדרומית, בקרבת המורדות המערביים של הרי-חברון, 27 ק"מ מהעיר. בתקופה הרומית נקרא המקום כֶּפָר דִיקְרִינָה. ב-1596 חיו בכפר 220 תושבים וב-1931 נמנו בו 726 תושבים שהתגוררו ב-181 בתי-אבן, בוץ ועץ. ב-1944-45 חיו בכפר 960 תושבים מוסלמים ושטחו עמד על 17,195 דונם. היו בכפר בית-ספר יסודי ומספר חנויות קטנות. בארות בהן נאספו מי-גשמים וזרימת-נחלים סיפקו את צריכת-המים של הכפר; מי-השתייה נשאבו בעיקר מבאר בואדי בִּיסְיָא. תושבי הכפר עסקו בחקלאות וגידול בעלי-חיים. הם גידלו דגנים, ירקות וזיתים. צמחיית-בר גדלה בדרום-מזרח שטח-הכפר ובדרומו, ושטחים אלה שימשו למרעה. חטיבת גבעתי כבשה את זכּרין וכפרים נוספים באזור ב-22-23 באוקטובר 1948, בעת שנעה לכיוון חברון במסגרת מבצע יואב. ההיסטוריון הישראלי בני מוריס מציין כי רוב תושבי הכפרים באזור עזבו עוד קודם לכן, והשאר גורשו עם הכיבוש. על אדמות זכּרין לא הוקמו ישובים ישראלים. [מושב] בית ניר נוסד ב-1955 על אדמות כֻּדנא, כשלושה ק"מ מדרום לאתר-הכפר זכּרין. האתר מכוסה בעשבים גבוהים וצמחיית בר, וגדלים בו גם מספר עצי זית וחרוב. ניתן להבחין באתר בטרסות אבן שבורות, מכוסות בחלקן בשיחי צבר. על חלק מהאדמות שמסביב מגדלים חקלאים ישראלים חיטה ושאר השטח משמש למרעה. מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 228 מידע ממקורות נוספים: לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 1,114 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 50)).

תמונות

סרטונים

חוברות

אחר