כַּפִר עִנאן

מידע

מחוז: עַכָּא (עכּו)

מספר תושבים 1948: 420

תאריך כיבוש: 01/10/1948

יחידה כובשת: גולני

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: כפר חנניה

רקע:

הכפר שכן 33 ק"מ ממזרח לעכו, במקום בו השתפלו הרי אל-זַבּוּל דרומה והתחברו למישור א-ראמה. הכפר נבנה על שרידי היישוב העברי הקדום כפר חנניה (עליו נבנה בהמשך ישוב רומי), ושמו הוא כפי הנראה שיבוש של השם העברי. ב-1596 חיו בכפר 259 תושבים, ובסוף המאה ה-19 גרו בו 150-200 תושבים מוסלמים בבתי אבן צפופים, שביניהן עברו סמטאות צרות. ב-1931 התגוררו בכפר 246 תושבים ב-47 בתי אבן, וב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-360. אדמות הכפר עמדו אז על 5,827 דונם. גידולי הכפר העיקריים היו דגנים וזיתים, שהושקו במי גשמים. מעיינות ובארות סיפקו מי שתייה לכפר. במקום היה אתר ארכיאולוגי ובו בסיסי עמודים, מערות, בריכה ואתרי קבורה.

הכפר נכבש קרוב לוודאי ב-30 לאוקטובר 1948 ביחידה של חטיבת גולני שפלשה אליו בדרכה צפונה במהלך מבצע חירם. לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, תושבי הכפר לא גורשו ורבים מהם נשארו בבתיהם בשבועות הבאים. במהלך דצמבר 1948 וינואר 1949 הופעל לחץ לפנות את תושבי הכפר, כמו גם את תושבי אל-פראדֿיה הסמוכה ותושבי סֿפוריה שליד נצרת. העילה שנתן לכך השר לענייני מיעוטים, בכור שטרית, היא שמספר גדול של כפריים גולים נוהגים להסתנן לכפרים אלה. בפברואר 1949 פונה הכפר על ידי הצבא הישראלי, כאשר כמחצית מתושביו פוזרו בכפרים אחרים בישראל בעוד שהמחצית השנייה הוגלתה לאזור המשולש, שבשליטת ירדן. הממשל הצבאי טען שגירוש התושבים היה נחוץ לקיום "הביטחון, החוק והסדר" [בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 322]. מדיניות ישראל בגליל הייתה להגלות כפרים שלמים וכאשר זה לא התאפשר, לאכלס כפרים בתושבים מיישובים אחרים כך שבני הכפר לא יוכלו לחזור.

הישוב כפר חנניה הוקם ב-1989 על אדמות כַּפִר עִנאן, מדרום לאתר-הכפר. [קיבוץ] פרוד (1949) ו[מושב] חזון (1969) הוקמו בסמוך לאתר-הכפר, אך לא על אדמותיו. כיום מכוסה אתר-הכפר בערימות אבנים הפזורות סביב סבך של שיחי צבר ועצי תאנה. שרידי בית עם כיפה נותרו במדרון שצופה לכפר. מקדש קטן לזכר השיח' אבו חַגַ'ר אַזְרַק נמצא על גבעה שניצבת ממזרח לכפר. האדמה מסביב לכפר מיוערת, וגדלים בה גם מטעים של עצי פרי השייכים לפּרוֹד.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 20-21

מידע ממקורות נוספים:

מוריס כותב שבעת הדיונים על פינוי הכפר בסוף 1948, נותרו 261 תושבים בכפרים אל-פראדֿיה וכַּפִר עִנאן (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 322).

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 418 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 32)).

לפי אנציקלופדיה מפה אתר הכפר נקרא כיום חורבת חנניה, כשמו של האתר הקדום ששכן במקום (אנציקלופדיה מפה, 2000, 4: 143). 

סרטונים

עדותו של עדות חסן אחמד מנסור
עדותה של פאטמה חסן מנסור
סיור בכפר הפלסטיני ההרוס כַּפִר עִנאן
מיפוי נגדי: על מפה כפרקטיקה של דה-קולוניזציה
ביקור בכפר ענאן עם חסן אחמד מנסור, פליט מהכפר

חוברות

זוכרות את כַּפִר עִנאן 09/2009

אחר

פרסומים
אחד שנשאר, אחד שנהרס // סיור בעילבון ובכפר ענאן 2012
נוף של שיבה 07/2011
במרתפי השמאל הקיצוני 21/06/2016
מה שחסר במפת סימון השבילים 16/06/2016
בישראל מתכננים לפליטים הפלסטינים בית בכפר 15/09/2011
אומרים ישנה ארץ 08/2012
אירועים אודות האתר
ערב עיון: מיפוי נגדי - על מפה כפרקטיקה של דה-קולוניזציה
סיורים לאתר
אחד שנשאר, אחד שנהרס // סיור בעילבון ובכפר ענאן
סיור בכַּפִר עִנאן - דיווח