מידע

מחוז: ביסאן (בית-שאן)

מספר תושבים 1948: 530

תאריך כיבוש: 01/05/1948

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין

רקע:

הכפר ניצב על רכס נמוך בין ואדי אל-עַשַה [נחל יששכר] מצפון וואדי גַ'לוּד [נחל חרוד] מדרום. ביסאן [בית שאן] שכנה שבעה ק"מ מדרום-מזרח. חורשה קטנה השרעה ממערב לכפר. ב-1596 אל-מֻרַסֿסֿ היה חווה ששילמה מסים לממשל העות'מני ובסוף המאה ה-19 היה במקום כפר קטן בנוי מלבני בוץ וקש. ב-1931 נמנו בכפר בעל הצורה המעגלית 381 תושבים שהתגוררו ב-89 בתים. ב-1944-45 חיו בכפר 460 תושבים, מוסלמים רובם מלבד עשרה נוצרים, ושטחו עמד על 14,477 דונם, ש-3,002 מהם נרכשו בידי יהודים. תושבי הכפר עבדו בחקלאות שהתבססה על דגנים וירקות. בחלק הדרומי של הכפר הית בריכה עתיקה בור מים. מספר מעיינות שנבעו ממערב לכפר ומספר בארות שאגרו מי גשמים סיפקו מים לתושבי הכפר. מידע לגבי נסיבות כיבוש הכפר והתרוקנותו מתושביו אינו בנמצא.

על אדמות-הכפר לא נוסדו ישובים ישראלים. [קיבוץ] שדה-נחום נבנה ב-1937 כשלושה ק"מ מדרום לכפר, על אדמות העיירה ביסאן. כיום אתר-הכפר הוא חלק מאזור חקלאי שמשמש את שדה נחום ובית השיטה. המבנים היחידים באזור הם עמודי טלפון וסככה קטנה. תל קטן באתר, מוקף שדות חרושים, מכוסה בעפר.

 

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 56-57

 

מידע ממקורות נוספים:

לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס תושבי הכפר ברחו ב-16 במאי 1948 בשל נפילת ביסאן (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 588). מוריס מוסיף שבספטמבר נמתחה ביקורת על הריסת הכפר וכפרים נוספים באזור מצד חבר קיבוץ סמוך, שטען שלדעתו תושבי הכפרים היו מוכנים לשתף פעולה עם הישוב ולהקצות חלק מאדמתם למטרות התיישבות יהודית (שם, 229).

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 534 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 38).

על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך דרך נוף רמות יששכר של קק"ל (נגה קדמן, בצד הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').

תמונות

אחר