אלימות מכוננת: 1947-1950
חיפה והשחף
בצדי הדרך ובשולי התודעה: דחיקת הכפרים הערביים שהתרוקנו ב-1948 מהשיח הישראלי
ספרות מומלצת
סדרת חוברות זכרון זוכרות
זוכרות את כַּפר סַבְּת
זוכרות את אלקָבּוְּ
זוכרות את כֻּויכַּאת
עתונות
מה? לא ידעתי!
מחבר.ת: שיה אגוזי 31/12/2001
פרויקט שילוט הכפרים הערביים, שנהרסו במלחמת העצמאות יצא לדרך. פרויקט שילוט הכפרים הערביים, שנהרסו במלחמת העצמאות יצא לדרך.
עדות הפלמחניק מ-1948: גירשנו, פוצצנו, הרגנו
מחבר.ת: ארנון לפיד 31/01/2013
"לפעמים היינו צריכים לירות באחד או בשניים, ואז היתר כבר הבינו את הרמז, וברחו לבד". "ירינו פגזים למסגד שהסתתרו בו הרבה תושבים". "בתים פוצצנו כי כשאין בית, אין לערבי לאן לחזור". ירחמיאל כהנוביץ' מקיבוץ דגניה א' מספר על חלקו במלחמת העצמאות
נכבה - לא מילה גסה
מחבר.ת: עמיה גלילי 31/03/2009
קשה היה לראות את השרידים המעטים, אבל ברגע שהבחנתי בכך, לא יכולתי עוד להתעלם משרידי הכפרים, משרידי בתים של אנשים שגרו בהם עד 1948. הנכבה (שבערבית משמעותה אסון גדול) החלה באות שנה, כשחלוצי הציונות החלו בגירוש מרבית התושבים הפלסטינים, בהרס בתיהם ובמחיקת התרבות הפלסטינית העשירה.הנכבה אינה רק ההיסטוריה והזיכרון של הפלסטינים, אלא אירוע שהוא חלק מהזהות והזיכרון האישי והקולקטיבי שלי, כישראלית
הצטרפו למאמצים שלנו לחשוף את האמת
הצטרפו אלינומשנות את המציאות
מקדמות את השיבה
קטגוריות פרסומים
עזרו לנו להתנגד לנכבה המתמשכת
תמכו בזוכרות