"להרחיק את השואה המתקרבת"
מחבר.ת: עפר כהנא והגר גורן מראיינים את שמעון יאיר, איש המועצה הציבורית לדמוגרפיה 01/1970
הקימו אותנו כדי שאנחנו נעודד את הילודה וגם נמנע הפלות מיותרות. היתה לנו בעיה רצינית עם זה משום שארגוני הנשים וכולם באו ואמרו - מה, מי אתם בכלל שאתם מתערבים בנושא הזה? זה זכות האשה על גופה, והיא צריכה להחליט וכולי וכולי.
"כל מי שמתכנן כאן משהו במרחב תופס את הערבים כמשהו שמטריד את הנוף"
מחבר.ת: עמר א'עבאריה ואיתן ברונשטיין מראיינים את סאמי אבו שחאדה 01/1970
עד שנת 1948 חיו ביפו כשבעים אלף תושבים פלסטינים. במפקד האוכלוסין הראשון לאחר גרוש תושביה עמד מספרם על 3,647. אלה שנשארו ביפו רוכזו על–ידי הממשל הצבאי בעג'מי, שכונתה אז "גטו יפו". שישים שנה לאחר מכן מאיימת המדינה, באמצעות חברת עמידר, לפנות מבתיהן ארבע מאות משפחות הגרות בשכונה. עמר אע'באריה ואיתן ברונשטיין ראיינו את סאמי אבו שחאדה, דוקטורנט להיסטוריה באוניברסיטת תל–אביב החוקר את יפו כמרכז תרבות ערבי בתקופת המנדט הבריטי, חבר הוועדה העממית נגד הריסת בתים ביפו.
הכחשה וסקרנות: יחס כפול של ישראלים לנכבה
01/1970
ההתייחסות והידע על הנכבה מתרחשים במישורים מקבילים: במישור הגלוי שולטות בד"כ הכחשה, תחושת איום וקורבנות אין קץ; במישור החבוי קיימים רצון והעזה מהוססת לגעת בפצעים שההיסטוריה הותירה בזהות שלנו. זהות של כובשים.
על רוחות רפאים השבות ומופיעות מבעד לתצלום מלחמה מפורסם אחד
מחבר.ת: חוה ברונפלד 01/1970
באחד בינואר 1997 פרסם מעריב גיליון מזכרת לשנתה החמישים של ישראל. כותרתו "זיכרון ישראלי: תש"ח-תשנ"ח". בגיליון פורסם התצלום הבא כאחד מתצלומי המלחמה המכוננים של הזיכרון הקולקטיבי בישראל, וכאחד משלושת הייצוגים המפורסמים של מלחמת 1948.
על המשולש המתוח שבין גרמנים, יהודים-ישראלים, ופלסטינים
מחבר.ת: דן בר-און 01/1970
משולש מתוח מאוד מחבר גרמנים, ישראלים–יהודים, ופלסטינים. משולש סבוך, שקשה לתאר ולנתח אםמבקשים להימנע מהצגתו בצורה פשטנית ־ כלומר שגויה. הוא סבוך לדעתי עד כדי כך שרוב החוקריםמושכים ממנו ידיהם. הם מעדיפים, אם בכלל, לדון בישראלים ופלסטינים, או ביהודים וגרמנים.
