עתונות

הבהרה: מנהל גימנסיה הרצליה, מקיים דיאלוג עם צה"ל ומעודד שירות משמעותי מחבר.ת: עורך האתר
31/12/2009
תיקון טעות: ד"ר זאב דגני מנהל גימנסיה הרצליה שקיבל החלטה לאסור על קציני צה"ל להכנס אל בית הספר ולדבר עם בני הנוער על חשיבות השירות בצה"ל הוא לא אותו ד"ר זאב דגני שחתום על עצומת ארגון זוכרות המטיף לסרבנות.תיקון טעות: ד"ר זאב דגני מנהל גימנסיה הרצליה שקיבל החלטה לאסור על קציני צה"ל להכנס אל בית הספר ולדבר עם בני הנוער על חשיבות השירות בצה"ל הוא לא אותו ד"ר זאב דגני שחתום על עצומת ארגון זוכרות המטיף לסרבנות.
ונזכור את הכול מחבר.ת: צפירה יונתן
31/12/2009
הסיסמה הנלוזה המקובלת היום - יהודי לא מגרש יהודי - אולי תקבל אופי אנושי אם ייאמר: יהודי לא מגרש בן-אדם, ובמקרה זה: יהודי לא מגרש ערבי... תמימות היא לחשוב שסיסמאות אמורות ליצור מציאות, אבל מסתבר שהסיסמאות וצבעי הכתום מלהיטים יצרים אפלים, הנובעים מבורות ומאי-ידיעת ההיסטוריה שלנו בארץ.יש לזכור ולהזכיר את העבר בארץ שלנו, ולא להשכיחו
במקום יורים ובוכים: מודים ומוחקים מחבר.ת: מאיר שניצר
31/12/2009
דווקא האקט הליברלי המפתיע שנקט בן-גוריון, קובע עכשיו פרופ' חבר, הוא שסייע לבודד את טבח לוד ממכלול האירועים הקשים שהתחוללו במהלך המלחמה ההיא, ולהציגו כמקרה "חריג". והרי על טיפול בחריגים שכאלה נישא למרחקים שמם של היורים והבוכים.היום אמורים להיחשף סודות העריכה של הקובץ "שיח לוחמים‭,"‬ שהסעיר את המדינה אחרי ‭.'67‬ הקטעים שצונזרו הם המטרידים באמת
שיעור חשוב מח"כ זחאלקה מחבר.ת: יהודה שנהב
31/12/2009
באנתולוגיה חדשה של שירה עברית על הנכבה שפרסם כתב העת סדק בעריכתו של פרופ' חנן חבר (אל תגידו בגת) ניתן למצוא עדות מוצקה למה שהתרחש פה ב-1948 מפי משוררים יהודים. זהו השלד בארון, שאם יתגלה יאיים על מוסריותה וצדקתה של מדינת ישראל.   המפגש בין ח"כ זחאלקה ומרגלית הוא משל למשבר המוסרי בו נמצאת הציונות היום.ברגע האמת של הדרמה הטלוויזיונית ב"ערב חדש", הליברל הישראלי הפך לגזען וכוחני - תוצר מובהק של המודל הלאומני שקרוי "מדינה יהודית ודמוקרטית" שמכחיש את שאלת 1948
כך הפכה ישראל למדינה דו-לאומית מחבר.ת: מירון בנבנישתי
31/12/2009
הדגשת הנתק המהותי בין שתי התקופות, זו שלפני 67' וזו שאחריה, הנתק הקרוי "הכיבוש", מתירה לדבוק בנרטיב הציוני הקלאסי ביחס לאירועי מלחמת הקוממיות ובעיקר בשלילת הנכבה הפלסטינית. הנתק המדומיין הזה מגשר על פני סתירות פנימיות באשר למעמדם הפוליטי של האזרחים הפלסטינים במדינת ישראל, ובסירוב להכיר בהם כבמיעוט לאומי הזכאי לשוויון זכויות קולקטיבי. נתק זה הופך את קו שביתת הנשק של 49' למין תצורה גיאוגרפית בלתי עבירה, המפרידה בין ישראל הקטנה והטובה לבין השטחים הכבושים שבהם מתרחשים מעשי זוועה ודיכוי. כך חילקה ישראל את הפלסטינים לחמישה עמים שונים וסתמה את הגולל על פתרון של שתי מדינות. המסלול שאליו מתנקז הסכסוך הוא אחד ויחיד: מדינה דו-לאומית. הזמנה לבחינה מחדש של מושגי היסוד של השיח
מתנחלים ופלסטינים מוכנים לדבר על דו קיום, בלי שאף אחד יצטרך לוותר על הבית. חשיפה מחבר.ת: לירון בר גפן ומירון רפופורט
31/12/2009
"בכל מקום בונים - בכפר עציון, באלעזר, באלון שבות", ענה לה בנימוס, אבל בלי לנסות למצוא חן, מוחמד, בנו של המוח'תאר. "למה אני לא? אנחנו רואים את הילדים שלכם. הילד שלי שואל: למה לילדים היהודים יש ככה וככה, ולי אין?"מדינה דו-לאומית. יש מתנחלים שהרעיון הזה לא מפחיד אותם. מהצד האחר של הגדר הם מוצאים לא מעט פלסטינים שמוכנים גם הם לייצר פתרון הרחק מפוליטיקה ורחוק מפוליטיקאים. בינתיים, הם רק מדברים, אבל ברור לשניהם שאם היוזמה הזאת תתקדם, כללי המשחק והחיים של כל המעורבים בדבר ישתנו מקצה לקצה. חשיפה
הודעה לעיתונות // בעניין דרישת 486 משפחות להורות על ביטול הפקעת אדמותיהם 31/12/2009 בדיון שהתקיים בביהמ"ש העליון בתארך 10.09.09 טענו עורכי הדין חסן ג'בארין ועלאא מחאג'נה ווליד עסליה כי הזכות לקניין של התושבים הינה זכות חוקתית וגוברת על נושא הייעור. הייעור של החלקות מעיד כשלעצמו כי מאז ההפקעה לא נעשה שימוש כלשהו בחלקות ולכן יש להשיב את החלקות לבעלים המקוריים.עדאלה: פסק הדין מנוגד להלכות שקבע העליון בעצמו והוא מעדיף הזכות ליער על הזכות קניינית של הבעלים המקורים.
גם יהודים התנגדו לחלוקה מחבר.ת: אריאלה אזולאי
31/10/2009
מרגע שהתקבלה ההחלטה, ההנהגה הציונית ספרה את תושבי הארץ לפי קו החלוקה בין יהודים לערבים, וקולות ההתנגדות בקרב היהודים נטמעו בקול שהפך דומיננטי ו"מייצג". עמדת ההנהגה בעד החלוקה וההצדקה ללא סייג של שימוש באלימות כדי לכונן את המשטר היהודי, הוצגו כדעת היהודים כולם.הגיון התנגדותם של רוב תושבי הארץ לתוכנית החלוקה לא זכה כמעט לשום התייחסות. במציאות שבה נוצר מקום רק לשני סיפורים מתחרים, שצמחו כביכול מהזדמנויות שוות, הוא הובנה כמאפיין של "מנטליות לא-רציונלית" או של "הסיפור שלהם".