מי צריך את חוק הנכבה?
מחבר.ת: שאול רוזנפלד, איתן ברונשטיין 31/01/2010
הרי מה מתקדם יותר מכך שישראל בעצמה תממן גופים החותרים בריש גלי לקעקוע מעמדה כמדינת העם היהודי, כפי שעשתה זאת עד היום? ומה ריאקציונרי יותר מכך שמחוקקים ישראלים יעלו מנבחי מוחם הקודח רעיון עוועים כמו השתת סנקציה מימונית מדודה על מי שמבקש לחתור תחת אחד מעקרונות המפתח במגילת העצמאות?האם הדמוקרטיה חייבת להגן על עצמה בעזרת מניעת מימון של המבקשים להחריבה, או שהחוק מסייע להשריש שפה מכובסת שמכסה על שקרים אודות סוגיית 48', ולצמצם את החופש של החברה האזרחית?
מיתי במקום פוליטי
מחבר.ת: יצחק בנימיני 31/01/2010
"אחרי שהפתרונות הפוליטיים המושלמים איכזבו, אחז בנו, פלסטינים ויהודים, הייאוש. בישראל הימין עדיין לא הכריע לאן דרכו, ומאז מאורעות אל-אקצה השמאל המרכזי המתון איבד את ביטחונו העצמי באשר לפתרון של שתי מדינות לשני העמים. רק השמאל הרדיקלי מתמיד להאמין ולייחל לפתרונות יצירתיים של מדינת כל אזרחיה, או מדינה דו-לאומית, שבה השונא יישב עם השונה וימצאו דרך לחיות יחד, משום מה. לשם כך, נטען, יש צורך באמנה אזרחית שתסדיר את הישיבה יחד, בלא לשאול מה יהיה הדבק המחבר בין שני האתוסים הלאומיים הללו. "
איליה סולימאן: חולם לחזור לישראל אך לא מוכן להיות ערבי מחמד
מחבר.ת: אבנר שביט 31/01/2010
"לאור תכניו של "הזמן שנותר" ולאור העובדה שהיוצר שלו מערער בכל הזדמנות על זכותה של מדינת ישראל להתקיים, סביר להניח שגם ההקרנות שלו יעוררו חוסר נחת, בייחוד לנוכח העובדה שהן מגיעות בעיתוי רגיש במיוחד – בדיוק לאחר ש"מעריב" צינזר ראיון עם מוחמד בכרי, yes נסוגה בבהלה מכוונתה לשדר לראשונה את "גן עדן עכשיו" וקרן הקולנוע הישראלי הקפיאה את התמיכה ב"אודם" של יונתן סגל בגלל החשד שהוא משווה בין הכיבוש לשואה."אי אפשר לחיות בארץ אם אתה ערבי ואי אפשר להתבטא בה אם אינך ציוני, אבל איליה סולימאן, בכיר הבמאים הפלסטינים בימינו, שמח בכל זאת להציג בה את סרטו האחרון, "הזמן שנותר"
ירדן שוללת אזרחות מאלפי פלסטינים
מחבר.ת: רויטרס 31/01/2010
"ארגון זכויות האדם Human Rights Watch דרש היום (ב') מירדן לחדול מייד משלילת אזרחות של תושבים ממוצא פלסטיני, ופרסם דו"ח שלפיו אלפים סובלים מצעדים שרירותיים שמונעים מהם זכויות אדם בסיסיות. לטענת הארגון, רק בין 2004 ל-2008, יותר מ-2,700 אזרחים ירדנים נפלו קורבן למהלכים מנהלתיים שונים שיצאו לפועל בלי אזהרה, תוך הפרה לכאורה של חוקי המדינה." ברקע החשש מהשתקעות הפליטים הפלסטינים בממלכה - ארגון זכויות אדם פרסם דו"ח שכותרתו: "שוב חסרי מדינה". הירדנים הכחישו את הטענות
עד מתי
מחבר.ת: יובל אילון 31/01/2010
"המחויבות לשוויון כופה עלינו בתנאים הקיימים להשיב לשאלה עובדתית: איזו אפשרות סביר יותר שתתממש - חלוקת הארץ, או דמוקרטיה דו-לאומית? אם הסיכוי לדמוקרטיה דו-לאומית גבוה יותר, זהו הפתרון הרצוי. אם הסיכוי לחלוקת הארץ גבוה יותר - בכך יש לתמוך. האתגר שניצב בפני תומכי חלוקת הארץ - מי שמצדיקים משטר כיבוש לא דמוקרטי בהווה בשם חלוקת הארץ בעתיד - הוא להראות שהפתרון המועדף עליהם הוא הפתרון הסביר יותר, או למצער פתרון סביר מספיק. הבעיה היא שקשה להאמין בכך. וכי מישהו באמת מאמין שתקום מדינה פלסטינית בת-קיימא בימינו? מתי? היכן? כיצד? מי יקים אותה?"
כך נקים אותה
מחבר.ת: יורם אפק 31/01/2010
"חזון "שתי מדינות לשני העמים" - כמו "שלום עכשיו", כמו "ארץ ישראל השלמה", כמו "ירושלים שחוברה לה יחדיו" - נהפך לסיסמה ריקה. לא כי הרעיון רע, אלא משום שאי אפשר להגשימו. חלון ההזדמנויות ההיסטורי נסגר על ידי הקנאים הדתיים משני הצדדים. בלית ברירה מסתמן הפתרון של מדינה דו-לאומית בסיוע בינלאומי כאפשרות היחידה שעשויה להוביל לפתרון הסכסוך. "
כמעט כל מה שנאמר על הנכבה בתחום השירה העברית נמצא בכתב העת "סדק"
מחבר.ת: אריאל הירשפלד 31/12/2009
כתב העת "סדק" (בהוצאת פרדס) מקדיש עצמו לנכבה - לנכבה של 1948 ולזו ההולכת ונמשכת ממנה ביחסה של מדינת ישראל אל היישוב הפלסטיני ולאדמותיו עד עכשיו. בגיליונותיו המעולים נאספות תגובות תיעודיות ואמנותיות ועדויות לנכבה, במלים ובתמונות. בגיליונו הראשון פורסמה, בין השאר, מסתו הנודעת של ביאליק "גילוי וכיסוי בלשון" וממנה נגזר שמו המעניין: הסדק הוא ברווח הצר שבין מלים שבעצם הדיבור אינן באות לגלות אלא ההפך: לכסות. ומתוך המחשבה הזאת נוצר הקובץ החדש, המרתק, "אל תגידו בגת", שערך חנן חבר.על: "אל תגידו בגת - הנכבה הפלסטינית בשירה העברית 1948-1958"; ערך: חנן חבר; "סדק" (הוצאת זוכרות, פרהסיה, פרדס, 2010)
די לטשטוש
מחבר.ת: עמיחי שלו 31/12/2009
"צריך להגדיר מחדש את מטרות השלום, לוותר על פתרון שתי המדינות ולחתור למסגרת דו-לאומית, ואז יש סיכוי שמחנה השלום והשמאל יתעורר. לא לשלול את האחר. זה בולט במיוחד בשירתו של אבות ישורון שהבין לעומק שאין כל דרך להכיר בטראומה היהודית של השואה מבלי להכיר את הטראומה הפלסטינית של הנכבה. צריך להעמיד את שתי הטראומות, היהודית והפלסטינית, זו לצד זו וזו עם זו, מבלי לנהל פנקסנות של מי הטראומה נוראית יותר".מה גורם לקבוצה של אנשי ספרות לצאת למסע חקר על הנכבה הפלסטינית בשירה העברית? "יותר ויותר חודרת ההכרה בישראל שלא יכון שלום בינינו ובין הפלסטינים, אם לא נכיר באסון הנורא שהמטנו עליהם ב-48'", אומר חנן חבר, עורך המחקר
