עתונות

נישול לשוני מחבר.ת: עאמר דהאמשה
31/05/2010
"בדוגמאות לשמות שהעניקו הערבים ליישובים ולאתרי טבע אפשר למלא ספר. אסתפק במעטות: היישוב כאוכב אבו אל-היג'א מנציח בשמו את אבו אל-היג'א, מפקד בצבאו של סלאח א-דין; אל-אעסם קרוי על שם בני השבט המתגוררים במקום; הודג' אל-ערוס (אפיריון הכלה) הוא שם המקום שבו תהלוכות מריינה ומספוריה (כיום ציפורי) נהגו להחליף ביניהן כלות. "
מי יוותר על זכות השיבה? מחבר.ת: איתן ברונשטיין, רות גביזון
30/04/2010
מיסכה, קולה, בירעם, ספורי, ע'בסיה, עין ע'זאל, יאפא, חיפא, טבריא, אג'זם, דיר יאסין, ספסף, איג'ליל, קקון, ענאבה, אלג'ון, מנסי, אלע'ביאת ועוד - אלו הם יישובים שישראל החריבה בהם חיים שלמים. עבורי למקומות האלה יש פנים ממשיות, שפגשתי, ויש פליטים רבים המבקשים את זכותם לשוב אליהם. האם האנושיות של הישראלים כעם כובש תוכל להשתקם רק כשיוכלו פלסטינים לשוב למקומות מהם גורשו, או שיש בכך משום דרישה לוותר על מימוש זכותם של היהודים להגדרה עצמית, שכלל לא קשורה לאנושיות ומוסר?
מאות הפגינו ביום הנכבה עם דגלי פלסטין וטורקיה מחבר.ת: שרון רופא- אופיר
31/03/2010
אחריו נשאה דברים פרופ' קליר אורן מעמותת "זוכרות": "לא צריך לפחד מזכות השיבה ולא צריך להכחיש את הנכבה. ההכרה בזכויות של העם הפלסטיני רק תסייע לפיוס בין שני העמים". ביום חגה של המדינה, ציינו מאות ערבים את "יום אסונם" בתהלוכה על חורבות הכפר מִסכֶּה ליד טירה. יו"ר ועד העקורים: "הכחשת הנכבה כמוה כהכחשת השואה"
לידיעת ישראלים ופלסטינים, גם על זכות השיבה יש התיישנות מחבר.ת: עקיבא אלדר
13/03/2010
"אף שלהחלטות בית הדין האירופי אין תוקף משפטי מחייב מחוץ לאירופה, המשפטן פרופ' איל בנבנישתי מאוניברסיטת תל אביב, מומחה לסוגיית הפליטים, מייחס להן חשיבות רבה: המוסד המשפטי הבינלאומי שאותו הוא מחשיב למכובד בעולם בתחום זכויות האדם פתח פרק חדש במחלוקת סביב זכות השיבה. ההלכות של בית הדין משמשות מקור השראה לבתי משפט בכל העולם, גם בישראל ובארצות הברית. " פסיקת מפתח של בית הדין האירופי לזכויות אדם קובעת כי גם על זכות השיבה יש התיישנות: 35 שנים אחרי שיוונים-קפריסאים ברחו מבתיהם, הם לא יכולים לדרוש אותם מהטורקים. אז מה זה אומר על ישראלים ופלסטינים?
שיבה למולדת מחבר.ת: איתן ברונשטיין
28/02/2010
איש אינו כופר בצורך לאזן בין זכות הבעלות של פליט על רכושו לבין זכויותיו של המחזיק בנכס בפועל. גם הפליטים הפלסטינים אינם עיוורים לצורך למצוא פתרונות גמישים למקרים שבהם הנכס אינו פנוי. עיקר התביעה כיום, כשרוב הבתים כבר נהרסו, הוא שיבה למולדת ולאזור המוצא.
משמר העמק אסר על ערבים לערוך טקס בקיבוץ מחבר.ת: קרני עם-עד
28/02/2010
נראה שחברי משמר-העמק עדיין חוששים פן מישהו ישוב למקום שנטש במלחמת 48', או ידרוש פיצוי על כך. זהו חשש הזוי. לפני המלחמה היו יחסי רעות בין הכפר לקיבוץ, חברים דיברו ערבית עם תושבי המקום, ורק לאחר שהכפריים עזבו או הועזבו, הלכו החברים לבן-גוריון וביקשו ממנו אישור להרוס את הכפר - מה שאכן קרה. בסך הכל רצינו לעבור בתחומי הקיבוץ ולערוך טקס קצר במקום שאין בו דבר. אבל שם מפחדים, כנראה, מהשלדים שיש בארון, ולא מאפשרים לנו לעשות זאת".מזכירות משמר העמק סירבה לבקשת עמותת "זוכרות" לקיים טקס זיכרון בשטח חקלאי של הקיבוץ, בו שכן בעבר כפר ערבי שנחרב עד היסוד ותושביו עזבו או הועזבו ב-1948. יו"ר העמותה: "נראה שחברי משמר העמק עדיין חוששים פן מישהו ישוב למקום שנטש במלחמת 48' וידרוש פיצוי" 
חוק הנכבה רק ינציח את הטראומה מחבר.ת: טובה בוקסבאום ואילנה לח
28/02/2010
"חוק שאוסר על חלק מאזרחי המדינה להתאבל הוא חוק אנטי דמוקרטי, שפוגע בחופש הביטוי ובזכויות הפרט. מרגע שנוצרת אווירה ציבורית המתירה למדינה לחוקק חוקים המורים לאזרחיה מה מותר להם להרגיש, ולמערכת החינוך למנוע לימוד ההיסטוריה - זהו מדרון חלקלק היכול להגיע במוקדם או במאוחר גם למי שכרגע חשים מוגנים בנוגע לחופש הביטוי שלהם."הנסיון לאסור זיכרון פלסטיני אינו מענה טוב לחרדות הקיום הישראליות. הכחשת האירוע מחולל הטראומה לא רק שאינה מוחקת אותו, אלא מביאה לתסיסה ולהנצחת תחושות נקמה
הישראלים ופתרון המדינה האחת מחבר.ת: עלי אבו ניעמה
28/02/2010
"מי שדוחה את פתרון שתי המדינות, לא יביא לפתרון של מדינה אחת. הוא יביא מריבה אחת, לא מדינה אחת. מריבת דמים ללא קץ" (הנשיא שמעון פרס, 7 בנובמבר 2009).