יוזמה חדשה מציגה שלטי הנצחה של כפרים פלסטינים
מחבר.ת: צפריר רינת 31/10/2013
משחקי שיבה על אדמת שייח מוניס: איך לשחזר את הכפרים הערביים שנהרסו?
מחבר.ת: גדעון לוי ואלכס ליבק 04/10/2013
העיר האוטופית אלג'ון מממשת את זכות השיבה
מחבר.ת: אסתר זנדברג 02/10/2013
אולי יש צורך להמשיך את פרויקט אלג'ון במישור הארצי ולהכריז על תוכנית מתאר ארצית חדשה שתמוספר באופן סמלי כתמ"א 48? השאלות נותרו פתוחות ומהדהדות, ומעוררות תקווה. בחוץ לא התקיימה ולו הפגנה אחת נגד הכנס, והשוטרים שהוזעקו לרחבת המוזיאון שבו לבסיסם בשלום. ועם זאת נדמה שהפעם עשתה השיבה צעד נוסף בדרך לסף התודעה. ומשם, מי יודע.
מה שרונן שובל לא זוכר
מחבר.ת: מאיה לקר 30/09/2013
בדיון טלוויזיוני קטן הצליח שובל, אדם שמחזיק בעקרונות המנוגדים לדמוקרטיה, לצאת נגד חופש הביטוי, להתבטא בגזענות ולהאשים את האדם היושב מולו באיום על הדמוקרטיה
מרחב הקורבניות שבין השואה לנכבה
מחבר.ת: ישי רוזן-צבי 30/06/2013
יאיר אורון מעז לעסוק במפגש שבין השואה לנכבה, מ-1948 ועד היום. הוא משתוקק להגיע להכרה הדדית בטרגדיות של שני העמים, שרק היא תביא לפיוס
היום היו שולחים אותו להאג
מחבר.ת: גדעון לוי 30/04/2013
עמותת "זוכרות" הוציאה לאור באחרונה מפה חדשה, ובה רשימה של 678 היישובים הפלסטיניים שישראל הרסה בנכבה ועד 67'. כמה מתושביהם גורשו וכמה ברחו? הוויכוח לא תם. אבל מעל לכל זאת מרחפת דמותו של בן גוריון, אי אפשר עוד להתכחש לכך
המחקר שהיה אמור להוכיח שהערבים ברחו ב-48'
מחבר.ת: שי חזקני, הארץ 30/04/2013
ספק אם בן גוריון שמע מימיו את המילה “נכבה”, אבל ראש הממשלה הראשון זיהה כבר בסוף שנות ה–50 את חשיבותו של הנראטיב, וידע שכפי שהציונות הצליחה בתוך כמה עשורים לייצר נראטיב חדש עבור העם היהודי, לא ירחק היום שגם לעם האחר ששהה בארץ ישראל/פלשתין טרם הציונות, יקום נראטיב משלו. העם הזה היה כמובן העם הפלסטיני, ובפסגת הנראטיב שלו עומדת הנכבה, האסון שאירע לפלסטינים עם הקמת מדינת ישראל ב–48’, כאשר 700 אלף מבניו הפכו לפליטים. בסוף שנות ה–50 העריך בן גוריון שהשאלה מה קרה ב–48’ תעמוד בחזית המאבק הדיפלומטי של ישראל בעולם, ובעיקר במאבקה מול התנועה הלאומית הפלסטינית: אם גורשו הפלסטינים מאדמתם כפי שטענו כבר ב–48’, הרי שבעיני העולם תהיה דרישתם לשוב לארץ מולדתם צודקת, ואולם אם עזבו מ”בחירה” - כלומר, שוכנעו על ידי מנהיגיהם שעדיף להם לעזוב על מנת לחזור אחרי שינצחו - העריך בן גוריון שהעולם יראה את טענתם כצודקת פחות
מדריך הטיולים האלטרנטיבי לשייח מוניס ועין חוד
מחבר.ת: עדנה שמש 28/02/2013
היות שהשינוי שהספר מבקש לחולל הוא קודם כל הכרתי, נעשות בו מניפולציות לשוניות מודעות, למשל שימוש במושגים שההיסטוריה הציונית הכתובה משתמשת בהם לתיאור עוולות שנעשו ליהודים, בעיקר בתקופת השואה. בפרק הנרחב על באר שבע, לדוגמה, כותבת נגה קדמן כי עם כיבוש העיר ב-1948, "צה"ל השאיר כמאה גברים בריאים בעיר, לעבודות כפייה בניקיון". פלסטינים מתוארים בספר כ"ניצולי נכבה", מקום פליטותם הוא "גולה" ומלחמת העצמאות נתפשת כ"כיבוש הישראלי". המניפולציה היא רגשית יותר מאשר לשונית גרידא, כמובן: ניכוס הטרמינולוגיה הזאת לצורך תיאור קורבני של מי שהישראלים רגילים לראותו כתוקפן או כאויב יוצר שיבוש מכוון; מאפשר "לנקות" את המלים ואת הביטויים כדי שלא יהדהדו את משמעותם השגורה והמוכרת, הנתפשת כמובנת מאליה. הרטוריקה של הספר מבקשת אפוא לפתוח ערוץ למורשת אחרת, ורואה בכך מעשה של הכרה פוליטית־אזרחית בנכבה הפלסטינית.
