עדות הפלמחניק מ-1948: גירשנו, פוצצנו, הרגנו
מחבר.ת: ארנון לפיד 31/01/2013
"לפעמים היינו צריכים לירות באחד או בשניים, ואז היתר כבר הבינו את הרמז, וברחו לבד". "ירינו פגזים למסגד שהסתתרו בו הרבה תושבים". "בתים פוצצנו כי כשאין בית, אין לערבי לאן לחזור". ירחמיאל כהנוביץ' מקיבוץ דגניה א' מספר על חלקו במלחמת העצמאות
כך ראינו: אנשי נס ציונה מפילים צריח של מסגד
מחבר.ת: אתר וואלה 11/2012
צילום נדיר להרס צריח המסגד של הכפר הפלסטיני וַאדִי חֻנֵין בשנת 1948 ושינוי יעודו של המבנה לבית כנסת
בין הזכות לשיבה
מחבר.ת: איתן ברונשטיין אפריסיו 08/11/2012
הכרה בנכבה מחייבת הכרה בזכות השיבה, אך אין זה אומר בהכרח שכולם אכן ישובו. בדיוק כפי שכיום יש לכל יהודי העולם "זכות שיבה" אך לא כולם בוחרים לבוא למדינה היהודית, כך בעתיד, כשתוכר זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים, יהיו שיבכרו לא להגר לפלסטין ההיסטורית
"עבודת המחקר" על הפלמ"חניקים הפכה לתערוכה נגד "הלוחמים הציונים"
מחבר.ת: ישי פרידמן 31/10/2012
יש רגעים בהיסטוריה שבהם נכון להסתיר אמת קטנה כדי לחשוף אמת גדולה. פשעים נגד האנושות שעשו מדינות ויחידים חייבים לצאת לאור כחלק מהמאבק נגד הישנותם. הדבר נכון גם לגבי 'פשעי הנכבה' השונים
בעקבות הכפרים הפלסטינים האבודים
מחבר.ת: משה גלעד (גם התצלומים) 31/10/2012
ביקרתי בעבר עשרות פעמים בכפר הנופש הזה. מעולם לא הבחנתי בקבר השייח שניצב על הדשא המטופח. לא ראיתי אותו. לא זכרתי גם את מבנה האבן הגדול שניצב ממש על קו החוף, כמה עשרות מטרים מן המים מול סירות הדייגים. זה מעורר תמיהה כי חוף דור (טנטורה) היה אחד החופים החביבים על הורי ונהגנו לנסוע לשם בכל קיץ. האשה שענתה לאינטרקום בשער כפר הנופש אמרה "אין כאן בניינים עתיקים. אתה טועה"
נגד השכחה: ראיון עם אייל סיון
מחבר.ת: Charlotte Silver 31/10/2012
אני מעונין בעקבותיו של המחולל כי הוא מסוגל להעיד על אופי המערכת. הוא זה המסוגל להסביר לנו איך היא פעלה
הכתובת על הקיר
מחבר.ת: ד"ר מוחמד עקל 31/10/2012
מסגד אום ח'אלד השוכן במזרח העיר נתניה משמש כעת כמשרדי ישיבת בריסק. שער הכניסה ממוקם בצד צפון. הוא בנוי מאבני גיר מסותתות יפה, ובקצה הקשת יש גילוף באבן כעין ורד. מתחת לגמלון הקשת מצויה כתובת בערבית. הכתובת מכוסה בשלט פח של הישיבה.
הכפרים הסמויים מן העין
מחבר.ת: לילך ובר 30/09/2012
אחת ממעלותיו של המדריך, היא בכך שהוא מתחקה אחר מקומות המוכרים היטב למרבית קוראיו, וחושף את הנרטיב שהושתק: מה מסתתר מאחורי החומה בצומת הרחובות אבן גבירול וארלוזרוב בתל-אביב (שרידי הכפר סומייל), מדוע "הבית הירוק" שבאוניברסיטת ת"א הוא כה חריג בנוף רמת אביב (ביתו של אחד ממנהיגי שיח' מוניס), ומה עומד מאחורי בתי האבן היפהפיים בינות לשקדיות בהרי ירושלים (שרידי הכפר ולג'ה)
