מי כיסה את בית קק"ל בתמונות של אל-עראקיב?
מחבר.ת: מערכת וואלה! 31/07/2010
"אנחנו דורשים מקק"ל להפסיק לשתף פעולה עם גניבת הקרקעות ודחיקת הבדואים מאדמותיהם, וקוראים לקק"ל: אל תכסו ביערות את גניבת הקרקעות!". כמו כן קוראים הפעילים לציבור להגיע לבית קק"ל כדי להתרשם מהתמונות וללמוד על הנושא.אלמונים הגיעו אמש לבית קק"ל בת"א וכיסו אותו בצילומי הכפר אל-עראקיב, שנהרס על ידי מנהל מקרקעי ישראלי לפני כחודש. בהודעה שהעבירו הפעילים נמסר: "אל תכסו ביערות את גניבת הקרקעות"
מה קרה ל-130 אלף האזרחים הסורים שהתגוררו ברמת הגולן ביוני 1967?
מחבר.ת: הארץ, שי פוגלמן 29/07/2010
מה קרה ל-130 אלף האזרחים הסורים שהתגוררו ברמת הגולן ביוני 1967? על פי הגרסה הישראלית הרשמית, רובם ככולם נמלטו לעומק סוריה עד תום המלחמה. על-פי מסמכים צבאיים ועדויות ראייה, רבבות גורשו בטרנספר שמזכיר את זה של תושבי לוד ורמלה ב-1948
"1948: תולדות המלחמה הערבית-הישראלית הראשונה" מאת בני מוריס | מלחמת אין ברירה
מחבר.ת: תום שגב 30/06/2010
"מטבע הדברים עולה השאלה אם הערבים סולקו כדי להיפטר מהם. מוריס קובע שלפחות החל בדצמבר 1947, כלומר כמעט חצי שנה לפני פלישת צבאות ערב, כבר עמדו לפני היהודים בארץ ישראל שתי מטרות: להרחיב את השטח שנועד להקמת מדינה יהודית על פי החלטת האו"ם; ולהפחית את מספר הערבים שיתגוררו בשטח המדינה היהודית. וכך עשו."בספרו החדש, "1948", מגיש בני מוריס לקוראיו סיפור קולח וערוך היטב שהתמונה הכללית מצטיירת בו בבהירות. המחבר מתמקד בגורלם של הפלסטינים, ואכן זה הסיפור המרכזי, אולם יחסו אל הטרגדיה שלהם בעייתי מבחינה אנושית ומוסרית
משייח ג'ראח ועד טלביה - הנפקדת מרחוב מולכו שש
מחבר.ת: עקיבא אלדר 30/06/2010
"זיכרונות הילדות שלה בשכונת טלביה מעלים מחנק בגרונה, אבל אלמלא פרשת שייח ג'ראח, ספק אם היתה עושה משהו בעניין. בשכונת שייח ג'ראח במזרח העיר שוכנו, אחרי המלחמה ב-1948, פליטים פלסטינים שנאלצו לעזוב את בתיהם בישראל. לאחרונה קבע בית המשפט כי הבתים נרכשו על ידי יהודים בתקופת השלטון העותמני וכמה משפחות פלסטיניות כבר פונו מבתיהן (אחדות מהן הותירו בתים במערב העיר)."קלודט חבש עוד זוכרת את ילדותה בבית האבן במערב ירושלים, אותו השאירה משפחתה מאחור בסערת מלחמת העצמאות. במפגש עם הדיירת הנוכחית בו, יהודייה בת 90, צפות ועולות מחלוקות הרכוש בין ישראלים לפלסטינים, משייח ג'ראח ועד טלביה
משייח ג'ראח בי-ם לכפר סומייל בת"א
מחבר.ת: איתן קלינסקי 30/06/2010
"בשייח ג'ראח גורשו מבתיהם ערבים, קשי-יום, שהגיעו מלוד ומרמלה, מטלביה ומהקטמונים. בכפר סומייל עומדים לגרש יהודים, קשי-יום, שהגיעו מבגדד ומחלב, מסופיה ומסלוניקי. בשני המקומות, צווי הגירוש מהחיים ניתנו על-ידי רשויות החוק של מדינת ישראל. בשני המקרים הם ביצעו עוול. בשני המקרים, החיים סופגים את אימת המלחמה עוד שנים רבות אחרי התרחשותה."
או"ם שמום: על "1948" של בני מוריס
מחבר.ת: דן מגן 30/06/2010
"1948", ספרו החדש של בני מוריס, מתיימר להציג את מלחמת השחרור והנכבה מנקודת מבט ניטרלית, אבל עם איך שהוא מציג את הערבים כבר היה עדיף לקרוא לו "תש"ח"
הנבואה ניתנה לשטים
מחבר.ת: מאיר שניצר 31/05/2010
"מוריס, שאימץ לעצמו השקפה דרוויניסטית הגורסת כי רק החזק שורד, אינו חשוד כמובן בשמאלנות יתרה. מה שלא מונע ממנו להוסיף לדברים הנ"ל גם קטע מדוח שחיבר איש ארגון ההגנה יצחק לוי שלושה ימים לאחר הטבח, ובו הוא קובע ש"כיבוש הכפר נעשה באכזריות רבה. משפחות שלמות, נשים, זקנים וטף נהרגו... חלק מהשבויים שנלקחו והועברו למקומות מעצר, ובהם נשים וילדים, נרצחו באכזריות על ידי שומריהם". בדוח משלים לדוח המצוטט לעיל, כתב לוי שפיקד על שירותי המודיעין של ההגנה בירושלים כי לוחמי האצ"ל "אנסו מספר בחורות ורצחו אותן לאחר מכן". "סרטו החדש של גודאר שהוקרן לראשונה לפני שבועיים קישר בין "אוניית הקרב פוטיומקין" לחיילי צה"ל העוצרים משט מחאה באש חיה. כולם חשבו שגודאר התחרפן. ואז הגיע הלילה שבין ראשון לשני.
אומרים שהיה פה שמח לפני שגורשתי
מחבר.ת: אמיר בוגן 31/05/2010
"הצלם הערבי הראשון חושף אותנו לעבר אחר. ואלו שלא התקבעו עדיין בגל הלאומני ששוטף אותנו לאחרונה, אולי יהיו מוכנים להקשיב, להתבונן, להחכים ואולי אפילו לגלות הבנה - לפלסטינים. מסתבר שבכל זאת היו כאן כמה וכמה כאלה במחצית הראשונה של המאה העשרים. וגם להם יש נוסטלגיה, זכרונות יפים מארצנו הזורחת. גם להם יש עבר להתרפק עליו, לגזור ממנו את שאיפותיהם לעתיד. כמה מצער שאפילו העונג הנוסטלגי של שני העמים בא אחד על חשבון השני."בימים טרופים אלה אפילו הנוסטלגיה התמימה בצילומי ח'ליל ראאד נשאבת לקרב הגרסאות של ההיסטוריה. מתיעוד חיי היומיום בארץ ישראל של לפני 48 עולה השאלה שאיננו רוצים לשאול: איך בנינו מדינה והחרבנו תחתיה קהילה ערבית פעילה?
