רוב יערות ואתרי קק"ל על חורבות כפרים פלסטיניים
מאת: איתן ברונשטיין אפריסיו
04/2014

למעלה משני שליש מיערות ואתרי קק"ל - 46 מתוך 68 - מכסים או מתקיימים על חורבות של כפרים פלסטיניים שישראל הרסה. נורית קליאוט מראה שאחד מתפקידי הייעור של קק"ל הוא לתפוס חזקה על קרקעות מפני "מסיגי גבול".(1) בית המשפט העליון גם קבע שייעור בישראל מצדיק הפקעת קרקע גם אם נעשתה לצרכי התיישבות ופיתוח, ובכך דחה עתירה של פליטי אלג'ון להשיב להם שטח קטן מאדמתם, ביער מגידו כיום. מיכל קטורזה האחראית על השילוט בקק"ל אמרה ש"חלק גדול מהפארקים של הקרן הקיימת נמצאים על אדמות שבהם היו בעבר כפרים ערביים והיערות הם כדי להסוות את העניין". המצב שבו לחלק מיערות קק"ל המכסים חורבות כפרים פלסטיניים אין כלל שם ושחלקם גם אינם מטופחים כך שלא ניתן להנות מהליכה או בילוי בהם, מעיד כי למעשה כל מטרתם הינה תפיסת הקרקע וכיסוי חורבות הכפרים כדי למנוע את שיבת הפליטים. הארגון הציוני החשוב הזה גם אחראי ישירות על הרס חלק מהכפרים הפלסטיניים, בשליחות המדינה כמובן.

בתערוכה של קק"ל החדשה הוצגה הרשימה המלאה של היערות והפארקים הללו של קק"ל.(2) להלן 46 יערות ואתרי קק"ל על 89 כפרים פלסטיניים שישראל הרסה.(3) 87 מהם בנכבה ושניים במלחמה ב-1967.

ח'רבת מרות - מַארוּס
גבעות מרר - אלמַעַ'אר
אלקַסְטל גן לאומי קסטל - אלקַסְטל
שמורת בריכת זמורות - בּית דַרַאס
יער עמינדב - אלוַלַג'ה
דרך נוף רמות יששכר - אלמוּרַסֿאסֿ
הרי נפתלי - א-נַבִּי יוּשַע, הַרָּאוִוי, הוּנִין, קַדַס
חורשת כאבול - אלדאמוּן
חורשת עין דור - אינְדוּר  
חורשת טמרה - אלרֻוֵיס  
חורשת עשרת - בַּשִית
חורשת באר נחש - דֵיר נַחַ'אס
יער קולה - קוּלָה  
חורשת ציפורי - סֿפוּרִיּה
חניון הודיה - ג'וּליס  
יער ביריה - מוּעְ'ר אלחֵ'יט, עֵין אלזֵיתוּן, עַמּוּקָה, פִרעִם, קַבַּאעָה
יער בית העמק - כּוֵיכַּאת
יער יחיעם - אלעַ'אבּסִיָּה  
יער בן שמן - חַדִיתָ'ה, ג'ימְזוּ, דֵיר אַבּו סַלַאמה, ח'רבת אלדֿוּהֵיְרִיָּה, ח'רבת זַכַּרִיָּא
יער ברעם - פָארָה  
יער הגלבוע - אלמַזַאר, נוּריס
יער הקדושים - דֵיר עַמְר, ח'רבת אל עוּמוּר, כַּסְלָא, עַקּוּר, בּית אוּם אל-מַיס
יער חוף הכרמל - אלסַוַאמִיר, גַ'בַּע, עֵין עַ'זַאל
יער חרובית - אִדְנִיבָּה
יער כפירה - בּית ת'וּל, ניטַאף
יער כפר החורש - מַעלוּל  
יער לביא - לוּבְּיָא
יער מגידו - אללַג'וּן
יער סטף - סֿטַאף, ח'רבת אללוז
יער פלוגות - אלפַאלוּגָ'ה, כָּרָתִיָא
יער צרעה (הנשיא) - סֿרעָה
יער קרית אתא - הוֹשַה
יער ראש ציפור (פארק הירקון) - גַ'רִישָה
יער שגב - מִעאר
יערות הכרמל - ח'רבת אלדאמוּן, אוּם אלזינַאת
פארק בגין - אלקַבּוּ, רַאס אבּוּ עַמַּאר  
פארק בריטניה - דֵיר אלדוּבּאן, כּוּדְנַא, עַגּ'וּר
פארק הירדן - אלבּוּטַיחָה
פארק לח"י - אלקֻבַּאבּ
פארק עצמאות ארה"ב - בּית עִטַאבּ, דֵיר אַבָּאן, דֵיר אלהַוָא, גַ'רָש, ח'רבת א-תַנוּר, סוּפְלָא, עַלָאר
פארק רבין - בית ג'יז, בית מחסיר, בית סוסין, עסלין, סאריס
פארק רמת מנשה - אַבּוּ זרֵיק, אבּו שוּשָה, אלבּטֵימַאת, אלכַּפְרֵין, אלרִיחַאנִיָה, דַאליָת אלרוּחַאא, ח'וּבֵּיזה
תל יזרעאל - זירְעין
תל צובה - סֿוּבָּא
פארק עדולם-צרפת - ח'רבּת אֻם-בֻּרְג'
פארק איילון-קנדה - דֵיר אַיוּבּ, יאלוּ, עִמְוָּאס, בית נּוּבא (המרכז הבנוי של בית נובא נמצא במקום בו נמצא מבוא חורון. חלק מאדמותיו נכללים בשטח הפארק)

לחלק מהיערות הנ"ל אין שם רשמי מטעם קק"ל והשמות כאן נתנו ע"י נגה קדמן ואיתן ברונשטיין אפריסיו. אלה הם: חורשת כאבול, חורשת עין דור, חורשת טמרה, חורשת עשרת, חורשת באר נחש, יער קולה, חורשת ציפורי, יער בית העמק, יער יחיעם.

להלן רשימת 22 יערות קק"ל שאינם על הריסות של כפרים פלסטיניים:
יער האילנות בשרון, יער בארי, יער בית קשת, יער דבירה, יער המלאכים-שחריה, יער חולדה, יער חניתה, יער חצרים, יער ירושלים, יער יתיר, יער להב, יער לנדוי, יער פסגת זאב נווה יעקב, יער ראש העין, יער שוויץ, פארק נחל גרר, פארק אגמון החולה, פארק אדמית, פארק אופקים, פארק גולדה, פארק גורן, פארק הולנד.

בתערוכה של קק"ל החדשה הוצגו שלטים ל-19 מתוך האתרים הנ"ל. בכל שלט כותרת עם שם היער של קק"ל ושמות הכפרים ההרוסים הנמצאים בו. להלן מה שהיה כתוב בהם:

גן לאומי גבעות מרר
כפר אלמַעַ'אר ("המערה"). באתר הכפר נמצאו שרידים מהתקופה הכנענית. ב-1948 מנה הכפר 2,000 נפש, רובם מוסלמים, שגרו ב-280 בתים עשויים בוץ, מלט ואבן. 190 תלמידים למדו בביה"ס ואדמותיו השתרעו על 15,390 דונם, 2,659 מהם נמכרו ליהודים. אלמַעַ'אר נכבש ב-15/5/1948 וקק"ל הרסה את בתיו.מושב בית אלעזרי הוקם על אדמותיו וארבעה בתים ממנו עדיין בשימוש.

פארק רמות מנשה
בכפר אַבּוּ זֻרֵיק התגוררו 640 נפש. קיבוץ הזורע משתמש בחלק מאדמותיו. הכפר אבּו שוּשָה (חיפא) מנה 830 איש/ה.
בישוב אלכַּפְרֵין חיו 1,070 נפש. חלק מאדמותיו משמשות לאימוני צה"ל.
הישוב דַאליָת אלרוּחַאא מנה 330 נפש. עין השופט נמצא על אדמותיו.
הכפרים הנ"ל נכבשו באפריל 1948.
הכפר אלבֻּטֵימַאת מנה 130 איש/ה. הוא נהרס ע"י קק"ל. קיבוץ גלעד קם ב-1945 על קרקע שנרכשה מהכפר.
הכפר אלרִיחַאנִיָה מנה 280 איש/ה. רמת השופט משתמשים באדמותיו.
בכפר חֻ'בַּיזָה חיו 340 נפש. קיבוץ גלעד משתמש בחלק מאדמותיו.
שלושה הכפרים האחרונים נכבשו במאי 1948.

פארק רבין
בכפר בֵּית ג'יז חיו 640 איש/ה. הישובים הראל, צלפון וגיזו הוקמו על אדמותיו.
הישוב בֵּית מַחְסִיר מנה 2,780 נפש. בית מאיר הוקם במקומו ומסילת ציון על אדמותיו.
הכפר בֵּית סוּסִין מנה 240 איש/ה. הישוב תעוז הוקם על אדמותיו.
הכפרים הנ"ל נכבשו במאי 1948.
בכפר סַארִיס חיו 650 נפש כשנכבש באפריל 1948. שורש ושואבה הוקמו על אדמותיו.
הכפר עסְלִין מנה 300 נפש ערב כיבושו ביולי 1948. מושב אשתאול הוקם על אדמותיו.

פארק עצמאות ארצות הברית
בכפר בּית עִטַאבּ חיו 630 איש/ה. נס הרים ובר גיורא הוקמו על אדמותיו.
בישוב דֵיר אַבָּאן התגוררו 2,440 נפש. הישובים מחסיה, ישעי ובית שמש נבנו על אדמותיו.
בכפר הקטן דֵיר אל-הַוָא חיו 70 נפש.
הכפר גַ'רָש מנה 220 איש/ה. חלק ממושב זנוח הוקם על אדמותיו.
הכפר הקטן ח'רבת א-תַנוּר כלל עשרה בתים.
בכפר הקטן סוּפְלָא התגוררו 70 נפש.
בכפר עַלָאר חיו 510 איש/ה. על אדמותיו הוקמו המושב מטע וקיבוץ בר גיורא.
הכפרים הללו נכבשו באוקטובר 1948.

פארק בריטניה
בכפר דֵיר אלדֻבּאן חיו 850 איש/ה. אדמותיו השתרעו על 7,784 דונם. הישוב לוזית נמצא על אדמותיו.
הכפר כֻּדְנַא מנה 520 נפש ואדמותיו השתרעו על 15,744 דונם. בית ניר הוקם על אדמותיו.
בעיירה עַגּ'וּר התגוררו 4,330 איש/ה. בנוסף לחקלאות עסקו תושביה בנגרות, עיבוד עור וסנדלרות. הישובים עגור, תירוש, לי-און, צפרירים וגבעת ישעיהו הוקמו על אדמותיה שהשתרעו על 58,074 דונם.
שלושה הישובים הללו נכבשו באוקטובר 1948.

פארק בגין
כפר אל קַבּוּ מנה 300 איש/ה כשנכבש באוקטובר 1948. המעיינות עין תוּז ועין אלבַּיְדָה סיפקו לו מים לחקלאות. שטחו הועבר לשליטת ישראל באפריל 1949, בעקבות הסכם שביתת הנשק עם ירדן. הישוב מבוא ביתר הוקם על אדמותיו.
בישוב רַאס אבּוּ עַמַּאר חיו 720 נפש עת נכבש באוקטובר 1948. ואדי אל סֿראר (נחל שורק) הקיפו משלושה צדדים. תושביו, כולם מוסלמים, גידלו דגנים, ירקות ועצי פרי באדמות הכפר שמנו 8,342 דונם. הישוב צור הדסה הוקם על אדמותיו.

פארק איילון – קנדה
בכפר יאלוּ התגוררו 1,700 איש/ה. היו בו שני בתי ספר, אחד לבנות ואחד לבנים.
הכפר עִמְוָּאס מנה 2,000 נפש. מבנה שהוקדש למצביא אבו עובידה אבן אל ג'ראח נבנה בו במאה השביעית על גבי בית מרחץ רומי.
הכפר בית נּוּבא מנה 1,400 נפש. מבוא חורון הוקם במקומו.
שלושתם נכבשו ביוני 1967.
בכפר דֵיר אַיוּבּ חיו 370 איש/ה עד שנכבש במאי 1948. בשנת 1947 נפתח בו בי"ס ולמדו בו 51 תלמידים.

יער קולה
בכפר קוּלָה חיו 1,170 נפש עד שנכבש אחרי קרבות קשים ביולי 1948. הלוחם הידוע חסן סלמה נולד בכפר. עד שנות השבעים שימשו בתי קולה לאימונים של צה"ל בלוחמה בשטח בנוי. הישוב גבעת כ"ח הוקם באתר הכפר אחרי קום המדינה, אולם הועתק לאחר מכן למיקום חדש, על אדמות הכפר אלטירה (רמלה) הסמוך. בשטחו נותרו שרידי מבצר צלבני, ח'אן גדול ובתים. עצי תות, תאנה וצבר, ששתלו תושבי הכפר, נותרו עד היום בחורשה.

יער פלוגות
בעיירה אלפַאלוּגָ'ה חיו 5,420 איש/ה. היו בה חנויות, בתי קפה, מרפאה, בי"ס לבנות ובי"ס לבנים, ובו חלקת קרקע ללימודי חקלאות. יומיים בשבוע פעל בעיירה שוק אליו היו מגיעים סוחרים מכל הסביבה למכור את תוצרתם. העיירה נכבשה במאי 1948 ועל אדמותיה הוקמו שדרות ואור הנר.
הכפר כָּרָתִיָא מנה 1,590 נפש כשנכבש ביולי 1948. בביה"ס המקומי למדו 130 תלמידים. על אדמתו הוקמו המושבים רווחה, שחר, נהורה וקוממיות.

יער סטף
בכפר סֿטַאף חיו 630 איש/ה עד שנכבש ביולי 1948. במקום הכפר ועל אדמותיו לא הוקמו ישובים אך הוא הפך לאתר תיירות חינוכי פופולרי. ההסבר שניתן בו אינו מקדיש תשומת לב להיסטוריה שלו.
בכפר ח'רבּת אללַוְּז התגוררו 520 נפש כשנכבש ביולי 1948. אדמותיו השתרעו על 4,502 דונם. במרכז הכפר עדיין עומד עץ חרוב זקן שהיה בזמנו מקום כינוס לאירועים חברתיים כמו חתונות ומסיבות לכבוד לידה. ניסיון להקים במקום ישוב בשם לוזים לא צלח.

יער מגידו
הכפר אללַג'וּן נכבש במאי 1948. חיו בו 1,280 נפש, במקור מאֻם אלפָחֶם. אדמותיו השתרעו על 77,000 דונם, בהם גידלו דגנים, ירקות והדרים. היו בו שני מסגדים, שוק, מרכז בריאות, ח'אן, בית ספר וחנויות. שש טחנות קמח פעלו בו באמצעות מי המעיינות והואדיות הסמוכים. קיבוץ מגידו הוקם על אדמות הכפר ומעט מבתיו עדיין משמשים את הקיבוץ. סיפור הילדים הידוע מספר על הכלבלב פלוטו מקיבוץ מגידו שברח ומצא בריכת מים. סביר להניח שמדובר במעיין אלחג'ה באללג'ון.

יער לביא
בכפר הגדול לוּבְּיָא חיו 2,730 נפש ואדמותיו השתרעו ע"פ 36,629 דונם, מהם נרכשו 1,051 בידי יהודים. התושבים עסקו בחקלאות: חיטה נזרעה בעמק תורען הפורה ועצי זית נשתלו במורדות ההרים מצפון לכפר. ניסיונות ההגנה לכובשו החלו בינואר 1948 אבל התנגדות מאורגנת הדפה את ההתקפות. מספר הרוגים נמנו בשני הצדדים. הכפר נכבש סופית ביולי 1948 ללא קרב. על אדמות הכפר הוקמו גבעת אבני, לביא ואזור תעשיה גולני.

יער כפירה
בכפר בּית ת'וּל חיו 300 נפש. אדמותיו השתרעו ע"פ 4,629 דונם, שיהודים רכשו 421 מהם טרם הקמת המדינה. תושביו עסקו בחקלאות שהתבססה על מי גשמים ומעיין.
בכפר ניטַאף חיו 50 איש/ה, ממשפחת אברהים מאבו גוש. אדמותיו השתרעו על כ-1,400 דונם. מייסדי הישוב הקהילתי נטף רכשו 190 דונם ממשפחת אברהים והקימו את יישובם במקום בו היה ניטאף.
שני הכפרים נכבשו בין אפריל ליולי 1948.

יער חוף הכרמל
הכפר הגדול עֵין עַ'זַאל מנה 2,520 נפש ואדמותיו השתרעו על 18,079 דונם. מעט מפליטיו חיים בפורדיס ומשמרים את קבר השיח' שחאדה שנותר בכפר. המושבים עופר וחלק מעין אילה הם על אדמות הכפר.
בכפר גַ'בַּע חיו 1,320 איש/ה. הישוב גבע כרמל הוקם על אדמות הכפר.
אין בידינו מידע על הכפר הקטן אלסַוַּאמִיר. חלק ממושב עופר שוכן על אדמות הכפר.
שלושת הכפרים הותקפו מהאוויר, מהים ומהיבשה ונכבשו ביולי 1948 בזמן שהיתה אמורה להיות הפוגה בקרבות.

יער הרי נפתלי
בכפר אלנַבִּי יוּשַע חיו 80 נפש. יש בו אתר קדוש המיוחס לנביא יושע (יהושע בן נון). מושב רמות נפתלי נוסד ב-1945 במצודה שהקימו הבריטים על אדמות הכפר.
הכפר הַרָּאוִי מנה 290 תושבים, כולם בדואים מעַרַבּ אלחַמְדוּן.
בכפר הוּנִין חיו 1,880 איש/ה. במקומו הוקם מושב מרגליות ואבנים מבתי הכפר שימשו לבניית "בית אוסישקין" בקיבוץ דן.
שלושה הכפרים הנ"ל נכבשו במאי 1948.
בכפר קַדַס חיו 450 נפש עד שנכבש באוקטובר 1948. קיבוץ יפתח הוקם על אדמותיו.

יער הקדושים
דֵיר עַמְר היה כפר קטן בו חיו 12 איש/ה. 60 יתומים למדו בבי"ס חקלאי שהוקם בו ב-1942. בי"ח איתנים הוקם במקום הכפר.
בכפר כַּסְלָא חיו 320 נפש. המושבים רמת רזיאל וכסלון הוקמו על אדמות הכפר.
בּית אֻם אלמַיס היה כפר קטן בו חיו 80 איש/ה.
בכפר הקטן עַקּוּר חיו 50 נפש.
ארבעה הכפרים הנ"ל נכבשו ביולי 1948.
הכפר ח'רבּת אלעֻמוּר נכבש באוקטובר 1948 כאשר חיו בו 310 איש/ה. על אדמותיו הוקם גבעת יערים.

יער הגלבוע
הכפר אלמַזַאר נכבש במאי 1948 עת חיו בו 313 נפש. על אדמותיו הוקמו היישובים פרזון, גן-נר ומיטב.
הכפר נוּרִס מנה 660 איש/ה כשנכבש במאי 1948. אדמותיו השתרעו על 6,256 דונם. ב-1888 נחנך בו בי"ס יסודי. מצפון מזרח לו עברה מסילת הברזל שחיברה בין חיפה לסַמָח' (צמח). מצפון לכפר נבעו מספר מעיינות, שהחשוב שבהם עין גַ'אלוּת (מעיין חרוד) היה אחד המעיינות הגדולים בארץ. על אדמות הכפר הוקם הישוב נורית, שננטש לאחר מספר שנים והוקם שוב ב-2,010.

יער בן שמן
בכפר חַדִיתָ'ה חיו 880 איש/ה עד שנכבש. בן גוריון הורה להרסו ועל אדמותיו קם המושב חדיד.
אוכלוסיית ג'ימְזוּ מנתה 1,750 נפש. בן גוריון הורה להרסו ועל אדמותיו קם המושב גמזו.
דֵיר אַבּו סַלַאמה מנה 70 איש/ה.
בכפר ח'רבת אלדֿוּהֵיְרִיָּה חיו 116 איש/ה.
אין מידע על מספר תושבי ח'רבת זַכַּרִיָּא.
הכפרים הללו נכבשו ביולי 1948.

יער ביריה
בכפר מוּעְ'ר אל-חֵ'יט חיו 570 איש/ה. חצור הגלילית הוקמה על חלק מאדמותיו.
עֵין אלזֵיתוּן היה ביתם של 950 איש/ה. מיד אחרי כיבושו הוצאו להורג 70 מתושביו כשהם קשורים בידיהם ורגליהם.
עַמּוּקָה היה כפר קטן שחיו בו 160.
בכפר פִרעִם חיו 860 נפש. חלק מחצור הגלילית נמצא על אדמות הכפר.
בכפר קַבַּאעָה חיו 530 נפש.
הכפרים הללו נכבשו במאי 1948.

------------------------

(1) אידיאולוגיה וייעור בישראל - ­יער מעשה אדם באמצעות הקרן הקיימת לישראל; נורית קליאוט. http://geography.huji.ac.il/.upload/STUDIES_XIII/XIII-Kliot.pdf
עמ' 94.
(2) הרשימה היא עדכון למידע שמופיע בספרה של נגה קדמן: בצידי הדרך ובשולי התודעה; נובמבר הוצאה לאור, ירושלים, 2008.
(3) על חלק מאתרים אלו קק"ל חולקת את הניהול והאחריות יחד עם רשות הטבע והגנים.

זוכרות ברשת