רמזים אפריקנרים דקים
מחבר.ת: יואב קרני 28/02/2011
איש אינו צריך להתעניין בהיסטוריה מפני שהיא חוזרת, או מפני שיש בה פרללים מדויקים. היא אינה חוזרת, אין בה פרללים, יש בה לכל היותר כמה רמזים דקים. בסך הכול תמיד אפשר להתנחם באפשרות שהחלטות נכונות מתקבלות באחד היקומים הפרלליים הסמוכים, כך ששום דבר אינו אבוד, אלא לפעמים. (ככה זה לפחות נראה על גדות הפוטומק).הפרופסור רצה להוציא את עמו מהארץ כדי להציל עצמאותו. אבל בני עמו רצו והפסידו הכול
עכו: אמן ערבי תלה שלטי רחוב מתקופת הטורקים
מחבר.ת: יפה ברנס 28/02/2011
קשאש הציב את השלטים עם השמות הערביים לצד השלטים שבהם השמות הקיימים. כך, לצד רחוב צלאח ובצרי, הנקרא על שם שני הרוגי מלכות, חלוצי המחתרת הציונית בעירק, נתלה שלט שנקרא רחוב אל-כמאמיר (רחוב בתי המרזח). "אני רוצה שילדי והדורות הבאים יידעו ויכירו את המורשת שלנו, שתעצים את זהותם ואת תחושת השתייכותם לעירם על שכונותיה, רחובותיה וכיכרותיה, שאותם, למרבה הצער, העירייה מנסה פה למחוק", אמר.וליד קשאש, אמן ערבי, החליט ששמות הרחובות העבריים בעיר העתיקה פוגעים במורשת שלו והציב שלטים עם שמות חדשים. העירייה: אם השלטים הוצבו בניגוד לחוק, תוגש תלונה במשטרה.
בתוך ביצורי הזיכרון
מחבר.ת: אמיר בנבג'י 28/02/2011
עורכי הספר האמינו ששירה, ובמיוחד שירה לירית, יכולה לתת ביטוי לכל מיני תכנים, צרכים או מחאות שההסיטוריה הרשמית לא יכולה להכיל אותם. השאלה, האם השירה העברית שפורסמה בשנים האלה אכן נתנה ביטוי לכל התכנים האלה בכללותם, נשארת פתוחה, גם לאחר שקוראים את ההקדמה של חנן חבר.יש רגעים שבהם דווקא החיים עצמם דורשים מאיתנו להיאבק בשיכחה ולהתחיל לזכור. חוק הנכבה שעבר השבוע בכנסת הוא סיבה טובה לקרוא את "אל תגידו בגת – הנכבה הפלסטינית בשירה העברית"
חתני פרס ישראל: חוק הנכבה מרסק את עקרון הפרדת הרשויות ורומס את חופש הביטוי
מחבר.ת: יהונתן ליס 28/02/2011
על פי הצעת החוק, ייאסר על גופים ממשלתיים או כאלה שזוכים למימון ממשלתי, לארגן או לממן פעילויות שיש בהן כדי לערער את יסודות המדינה ולסתור את ערכיה. הצעת החוק צפויה להשתלב כתיקון בחוק יסודות התקציב, כך שמשרד האוצר צפוי לשמש כגורם המוסמך לבטל את מימון התקציב.כך טוענת שורה של אנשי רוח וחתני פרס ישראל בעצומה נגד הצעת החוק שאוסרת מימון מוסדות המתנגדים לקיומה של מדינת ישראל.
קיבוץ בחן מציג: ההרחבה יהודית, השטח ערבי
מחבר.ת: דותן לוי 31/01/2011
שמונה מגרשים בהרחבה של קיבוץ בחן נמצאים בטעות על שטח של ארבעה כפרים ערביים - ימה, ביר א־סיכה, מרג'ה ואיבתאן, השייכים למועצה המקומית זמר, ועליהם כבר החלו להיבנות בתים. ל"כלכליסט" נודע כי בעקבות הטעות הגיעו למקום לפני כשבועיים פקחים מטעם המועצה ומסרו לתושבים צווים מינהליים לעצירת הבנייה.איך קרה ששמונה מגרשים בהרחבה של קיבוץ בחן נמצאים על שטח השייך לארבעה כפרים ערביים?
סער והמורשת הסלקטיבית
מחבר.ת: אבנר בן- עמוס 31/01/2011
וכעת התבשרנו על המהלך השלישי: לא רק ירושלים אלא גם חברון שבשטחים; לא רק שיתוף פעולה בלעדי עם הציונות הדתית, אלא גם עם הגרעין הקשה של המתנחלים; ואם, בשלב זה, מדובר ב"פיילוט" בלבד, הכוונה היא להרחיבו בעתיד לכלל תלמידי מערכת החינוך. התוכנית "נעלה לחברון", שעליה הכריז סער בביקורו לפני יומיים בקריית ארבע ובחברון, נועדה לעודד תלמידים לבקר במערת המכפלה במטרה "לחשוף אותם לעיר האבות ולמורשת היהודית העתיקה הגלומה בה". את התוכנית יזם, לפי העיתונות, ראש מועצת קריית ארבע, מלאכי לוינגר, ושותפים בה ראשי היישוב היהודי בחברון.שר החינוך משתמש בתוכנית הלימודים ובמערך הבלתי פורמלי על מנת להכשיר את הכיבוש ואת המתנחלים, וחושף את תלמידי ישראל לתמונה מסולפת של העבר וההווה. הדרך לביקור בקבר גולדשטיין סלולה
בית המשפט המחוזי: על דיירים במתחם סומייל בתל אביב להתפנות ללא פיצוי
מחבר.ת: שלומית צור 31/01/2011
למעשה, בית המשפט מבקר את פסק הדין של השופטת רחל ערקובי שניתן לפני כשנתיים, לאחר שחברת רמ-נח הגישה תביעה לפינוי המשפחה. ערקובי דחתה את התביעה וקבעה כי אין להתייחס לתושבי מתחם סומייל, המתגוררים בו כ-60 שנה, כאל פולשים, שכן רשויות המדינה הורו למשפחת עבודי שעלתה בשנות ה-50 מעיראק לבנות את ביתה במתחם. עוד קבעה ערקובי כי בתמורה לפינויים, נדרשים בעלי הקרקעות לפצותם בדיור חלופי בשווי דירת ארבעה חדרים בסביבה, כלומר במרכז תל אביב.
השופטים הפכו את החלטת בית משפט השלום, שקבע כי פינוי משפחת עבודי ייעשה רק בתמורה לפיצוי כספי
שנת נטיעות ירוקה בקק"ל
מחבר.ת: עדנה גורני ותמרה טראובמן 31/01/2011
במקביל להריסות, כבר החלו אנשי הקרן הקיימת לישראל בעבודות הנטיעה להרחבת יער השגרירים על אדמות אל-עראקיב. לקק"ל יש תוכנית לייעור הנגב, כחלק מייהודו על חשבון אוכלוסיות מקומיות והשתלטות על קרקעותיהם. הנטיעות באל-עראקיב הן חלק מתוכנית ליישום המדיניות הגזענית לייהוד הנגב וגירוש התושבים הבדווים, שבה חברו יחד הממשלה, מנהל מקרקעי ישראל, והקק"ל, המשמשת כזרוע המבצעת וגורם מרכזי במדיניות זו.הנטיעות על האדמות שנושלו מתושבי אלעראקיב נעשות במסווה "ירוק", בעוד נציגי קרן קיימת לישראל משתתפים בדיוני האו"ם על הגנה בת קיימא ועל שמירת זכויותיהן הסביבתיות של אוכלוסיות מקומיות
